לפי סעיף 48 לפקודת הנזיקין, אדם שחוסם או מונע בכל דרך אחרת מבעל מקרקעין או המחזיק בהם ליהנות מכמות סבירה של אור שמש, לאחר שניתן היה ליהנות ברציפות מאור זה במשך 15 השנים שקדמו לאירוע, מבצע עוולה נזיקית. בפסק הדין דנא דוגמא לתביעה שהוגשה בנושא.
יש לך שאלה?
פורום נזיקין
במקרה דנן, בית המשפט דן בתביעה נזיקית שהוגשה בגין ביצוע עוולת המטרד והסתרת אור השמש. על פי עובדות המקרה, התובעת ובני משפחתה התגוררו מזה עשרים שנה בדירה בקומה ראשונה של בניין מגורים באחד מרחובות העיר תל אביב. הדירה הייתה בכיוון דרום מזרח ונהנתה מאור שמש וזרימת אוויר בשעות הצהרים המוקדמות, לאורך כל ימות השנה.
טיעוני בעלי הדין
אולם, הנתבעת הקימה מגדל משרדים רב קומות מול הבניין וכתוצאה מכך, הדירה הפכה לקרה וחשוכה במיוחד. כלומר, התובעת טענה שהמגדל הסתיר את אור השמש. לא זו אף זו, כתוצאה מהקמת המגדל, בני משפחתה של התובעת היו חשופים בביתם מול עובדי המגדל ופרטיותם נפגעה, עד כדי כך שהיה עליהם לשהות עם חלונות ווילונות סגורים לאורך כל היום. בנוסף, בעקבות התקנת חלונות זכוכית במגדל, קרני השמש שפגעו בהם הוחזרו לכיוון דירת התובעת וגרמו לסנוור הדיירים, לרבות עליית טמפרטורות שחייבה הפעלה תמידית של מיזוג אויר.
מנגד, הנתבעת הכחישה את רוב טענות התובעת וטענה שהמגדל נבנה בהתאם להיתר שניתן על ידי העירייה ותוכנית בניין העיר ולכן לא בוצעה עוולה. עוד נטען שבאזור היו רבי קומות אחרים ולכן לא היה ניתן לטעון שרק המגדל שנבנה על ידי הנתבעת שינה את אופי דירת התובעת. לבסוף, הנתבעת טענה שבמעשיה לא היה בכדי לגרום לחסימת אור השמש ולהפרעה של ממש לשימוש סביר בדירה.
הפרעה לאור השמש, האומנם?
לאחר שהשופט בחן את טענות בעלי הדין ואת הראיות שהוצגו על ידי כל אחד מהם, לרבות חוות דעת מומחים, הוא פסק את הקביעות הבאות: באשר לעוולה של הפרעת מאור השמש, נקבע שיסודות קיומה הוכחו. שכן, התובעת הוכיחה שהמגדל שנבנה על ידי הנתבעת הוא שגרם לחסימת קרינת שמש ישירה על הדירה, ולא רבי קומות אחרים. כתוצאה מכך, נפגעה יכולתה של התובעת ויכולת בני משפחתה ליהנות מכמות סבירה של אור שמש בדירה, במיוחד בחודשי החורף.
למעשה, כמות אור השמש שכן הגיעה לביתה של התובעת הייתה מעטה ודירתה הפכה לחשוכה וקודרת כך שהיה על בני הבית להשתמש בתאורה מלאכותית, במיוחד בשעות הבוקר. על כן, נקבע שכמות אור השמש בדירת התובעת לא הייתה סבירה, במיוחד לעומת השנים שקדמו לבניית המגדל.
הנזק
עם זאת, בנוגע לסנוור, השופט קבע שדי היה בהתקנת וילונות בדירה על מנת לצמצם את התופעה. כלומר, עם התקנת הוילונות, ניטלה חומרתה של הפרעת הסנוור ולא היה ניתן לראות בה כהפרעה של ממש לשימוש סביר בדירת התובעת. השופט אף דחה את טענת התובעת בעניין הפגיעה בפרטיות וחסימת זרימת האוויר. בסופו של דבר, השופט פסק שהנזק המעשי שנגרם לתובעת ולבני משפחתה התבטא בהפחתה ניכרת של אור שמש איכותי למשך שעה אחת ביום, לכל הפחות. נזק זה הוערך בסך של 30 אלף ₪ וזה הסכום אותו הנתבעת נדרשה לשלם לתובעת.
.jpg)
