סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות), מאפשר לצד אשר נפגע מהפרת חוזה שביצע הצד שמנגד, לבטל את החוזה, ובלבד שמדובר בהפרה יסודית. במידה ובהפרה שאינה יסודית עסקינן, על הנפגע להעניק למפר ארכה בכדי שהאחרון יוכל לתקן את ההפרה. רק במידה וההפרה לא תוקנה – רשאי הנפגע לבטל את החוזה כדין. סעיף קטן (ג) לאותו סעיף חוק, קובע שבמידה והחוזה ניתן להפרדה לחלקים שונים, הרי שהפרה יסודית של חיוב הנוגע לאחד החלקים מקנה את הזכות לבטל את החלק נשוא ההפרה, ואת החלק הזה בלבד. ודוק: חוזה אשר נשלחה בעניינו הודעת ביטול שלא כדין (ההפרה לא הייתה יסודית והחוזה בוטל ללא מתן ארכה או שכלל לא הייתה הפרה), הרי שהודעת הביטול מהווה הפרת חוזה אשר תקנה סעדים לצד אשר נשלחה אליו הודעת הביטול הקלוקלת.
יש לכם שאלה?
לפנינו ערעור אשר הגיע אל בין כתליו של בית המשפט המחוזי, ובמסגרתו יצאה המערערת, חברה לשיווק מוצרים טבעיים, כנגד פסיקתו של בית המשפט קמא אשר קבע כי המשיבה, יבואנית מוצרי טבע, ביטלה כדין את החוזה עם המערערת. החוזה בין הצדדים כלל תניות בנוגע ליבוא, שיווק, הפצה ומכירה של מוצרי טבע. בבית המשפט קמא נקבע כי המערערת הפרה את החוזה בכך שהעבירה את מערך ההפצה לצד ג' ללא ידועה של המשיבה. אמנם הפרה זו נגעה אך ורק לעניין ההפצה, אך הערכאה הראשונה ראתה לנכון להותיר את הביטול על כנו. על כך נסוב הערעור דנן.
טענות הצדדים
המערערת טענה כי המשיבה הייתה זכאית לבטל אך ורק את חלקו של החוזה אשר עסק בתחום ההפצה, ומשביטלה את החוזה כולו פעלה שלא כדין בחוסר תום לב. מנגד, המשיבה טענה כי המערערת ביצעה הפרה יסודית של החוזה בין השתים עת העבירה את מערך ההפצה לגורם שלישי, דבר אשר סתר את החוזה והקנה למשיבה זכות ביטול, אותה אכן מימשה.
דיון והכרעה – ההסכם בוטל שלא כדין
ערכאת הערעור התעמקה בפסק הדין דלמטה, האזינה לטענות הצדדים ומסרה את פסיקתה. ראשית, נקבע כי המשיבה ביטלה את ההסכם שלא כדין, וזאת מפני שגם בהנחה שהמערערת אכן הפרה את החוזה הפרה יסודית, הרי שהחוזה היה ניתן לפיצול. משכך, נכון היה לבטל רק את החלק אשר נפגע מן ההפרה. צוין כי בית המשפט קמא טעה כאשר פירש את שתיקת המערערת נוכח הודעת הביטול אותה שלחה המשיבה כהסכמה להודעה זו. נפסק כי לא הייתה למערערת כל חובה שבדין להשיב על הודעת הביטול אשר היוותה בעצמה הפרת חוזה. ערכאת הערעור פסקה כי משמעותה של שתיקת המערערת אל מול הודעת הביטול, הייתה לכל היותר מחילתה של האחרונה על זכותה לבטל את החוזה נוכח הודעה הביטול הפסולה אשר היוותה הפרה חוזה המקנה זכות ביטול כשלעצמה. אי לכך, בית המשפט קבע כי הביטול היה שלא כדין ועל כן בטל. משמע, החוזה נותר בתוקף, ולמערערת הייתה שמורה הזכות לתבוע פיצויים בגין הפרת החוזה על ידי המשיבה כפי שהתבטאה בהודעת הביטול הפסולה. יחד עם זאת, חשוב לציין כי המערערת לא הייתה רשאית עוד לבטל את החוזה. זאת מאחר והיא מחלה על זכותה זו בעת שלא השיבה על הודעת הביטול אשר שלחה המשיבה בזמנו.