על פי סעיף 63 לפקודת השטרות, שטר אשר מצוין עליו כי הוא בטל יחשב לשטר נפקע. משמעות הדבר היא שלא יהא ניתן להפקיד את השיק וכי מושך השיק לא יהיה חייב בתשלום הסכום הכתוב על השיק. בפרשה הנדונה נידון שיק עליו היה מצוין הכיתוב האמור.
יש לך שאלה?
המערער בהליך זה קיבל מחברת "כל חי" שני שיקים אותם הסיבה אליו, האחד בסך 30,000 שקלים והשני בסך 21,040 שקלים. בפועל, המערער הפקיד שיקים אלו אך הם לא כובדו על ידי הבנק. המערער פתח בהליך ביצוע של שיקים מחוללים אלו והמשיבה הגישה התנגדותה. בעקבות התנגדות זו נערך דיון בבית משפט קמא.
החלטת בית משפט קמא
בית משפט קמא החליט לקבל את תביעת המערער רק לגבי השיק השני. בהליך בבית משפט קמא המשיבה טענה כי סוכם בינה לבין חברת "כל חי" כי שני השיקים לא יופקדו על ידה, ומנהל המשיבה אף רשם על השיק הראשון "מבוטל" באותיות גדולות וברורות. לפיכך, המשיבה טענה כי חברת "כל חי" לא הייתה יכולה להסב את השיק למערער וכי האחרון לא היה יכול לרכוש בו זכות. בית משפט קמא קבע שלא הייתה מחלוקת בין הצדדים על כך שעל השיק הראשון הופיעה המילה "מבוטל" פעמיים באותיות גדולות לכל רוחבו של השיק. בית משפט קמא הכריע כי המערער קיבל את השיק עם כיתוב זה ולכן הוא לא היה יכול להיות אוחז כשורה בשיק או לתבוע את המשיבה. לעומת זאת, בית משפט קמא קיבל, כאמור, את התביעה בנוגע לשיק השני היות והוא היה נראה על פניו תקין ובר פירעון.
בעקבות הכרעת בית משפט קמא הגיש המערער ערעור זה, כאשר טענתו העיקרית הייתה שהיה צריך להיות דין אחד לשני השיקים. לעומת זאת, המשיבה תמכה בפסק דינו של בית משפט קמא.
ההכרעה
השופט ציין כי "מדובר בערעור על קביעות שבעובדה ובמהימנות שערכאת הערעור לא תתערב בהן אלא במקרים חריגים". השופט המשיך וקבע כי אין מדובר במקרה חריג.
השופט הדגיש שהמערער הגיש שיק לפרעון עם הכיתוב "מבוטל", ולכן רבץ עליו הנטל להוכיח כי קיבל את השיק טרם ביטולו. בעניין זה, השופט ציין שבית משפט קמא קבע כממצא עובדתי כי הוא לא נתן אמון בגרסתו של המערער. היות לא היה מדובר במקרה חריג – בית המשפט דחה את הערעור. בית המשפט חייב את המערער בשכר הטרחה של המשיבה בסכום של 20,000 שקלים.
