בקשה לעיון חוזר בהחלטה שניתנה בין שתי חברות

כאשר בית המשפט פוסק כנגד בעל דין מסוים, במרבית המקרים ביכולתו של בעל דין זה לערער על ההחלטה. עם זאת, במקרים מסוימים, ייתכן ומצבם של הצדדים ישתנה בטרם תינתן הכרעה בערעור. במקרים כגון דא, המערער יכול לבקש לעכב את ביצוע פסק הדין עליו הוא מתכוון להשיג בערכאה הגבוהה.

לצורך הדגמה, ניתן לחשוב על מצב בו בית המשפט פסק לזכותו של בעל דין, וכעת רשאי אותו בעל דין לבנות מבנה מסוים על קרקע. במצב עניינים זה, גם אם יזכה בעל הדין שמנגד בערעור, במסגרתו בית המשפט יקבע כי המערער הוא למעשה הבעלים החוקיים של הקרקע, תיווצר בעיה, וזאת משום שהמשיב כבר החל לבנות כדין (הקרקע סווגה כשלו כל זמן שלא ניתן פסק הדין בערעור). במקרה כזה, בעל הקרקע החדש (לאחר הערעור) עלול להיות מחויב לפצות את יריבו שהחל לבנות. במילים אחרות, ייתכן כי ביצוע פסק הדין שניתן בערכאה הראשונה יהיה בלתי הפיך, ועל כן יהיה ניתן לבקש מבית המשפט לעיכוב ביצוע של ההחלטה אשר ניתנה, עד לאחר ההכרעה בערעור.

בקשה לעיון חוזר הינה בקשה המוגשת לאותה ערכאה אשר דנה בפרשה. במסגרתה, אחד מבעלי הדין מבקש להציג לבית המשפט נסיבות חדשות אשר בהינתן והיו ידועות בעת מתן ההחלטה, ההחלטה בעניין הייתה יכולה להיות אחרת. חשוב לזכור כי בקשה לעיון חוזר אינה נוגעת לפסק דין, אלא להחלטה אחרת, לדוגמה בקשה לסעד זמני. יש להדגיש כי טענות במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע או לעיון ביצוע צריכות להתייחס אך ורק להשלכות האפשריות של ביצוע פסק הדין או ההחלטה האחרת. בקשה לעיכוב ביצוע או עיון חוזר אינה המקום להעלאת טענות מהותיות בנוגע לנכונות פסק הדין, המקום להעלות טענות כגון דא הוא ערכאת הערעור.

תיאור המקרה

להלן בקשה לעיון חוזר או לחלופין לעיכוב ביצוע פסק דין אשר ניתן כנגד המבקשות, חברות לשיווק קמעונאי של מוצרים (רשתות כלבו). בפסק הדין המקורי, המשיבה דרשה כי בית המשפט יוציא צו בהתאם לחוק התכנון והבניה אשר ייקבע כי המבקשות לא ימכרו בשטחה של המשיבה תוצרת שאינה חקלאית. מאחר והמבקשות הקימו תשתית למכירת מוצרים שאינם חקלאיים, בית המשפט העניק ארכה של שלושה חודשים בטרם נכנס הצו לעיל לתוקפו. המבקשות לא ראו החלטה זו בעין יפה, והגישו בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין לעיל, למשך 24 חודשים נוספים. לחלופין, הוגשה בקשה לעיון חוזר ובמסגרתה המבקשות טענו מספר בלתי מבוטל של טענות כנגד נכונות הפסיקה גופא.

דיון והכרעה – הבקשה נדחתה

בית המשפט שמע את טענותיהן של המבקשות, בחן את הנסיבות ומסר את פסיקתו. ראשית, בית המשפט הדגיש כי בקשה לעיון חוזר אינה הליך ערעור, שהרי אין להגיש ערעור בפני אותו המותב שדן בפרשה. צוין כי עיון חוזר יכול היה להתבצע רק במקרה בו נתגלה שינוי בנסיבות אשר היה יכול "להוביל לכך שבית המשפט היה מחליט אחרת מכפי שהחליט". בהקשר זה, נפסק כי לא ניתן היה להבחין בכל שינוי בנסיבות. לא זו אף זו, המבקשות הציגו טענות מהותיות כנגד נכונות פסק הדין, טענות אשר היה ראוי להשמיען בפני ערכאת הערעור. בנוסף, בית המשפט לא ראה לנכון להעניק להן עיכוב ביצוע למשך 24 חודשים, וזאת מאחר וניתן בגוף פסק הדין פרק זמן של 3 חודשים אשר במהלכו המבקשות היו יכולות לעשות את ההכנות הדרושות בכדי לקיים כיאות את פסק הדין. אי לכך, בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב ביצועעיון חוזר.