כידוע, אחוז גבוה ביותר מכלל התיקים הפליליים בישראל מסתיים בהסדר טיעון. מדובר בעניין הכרחי למערכת המשפט בישראל. לא אחת, הודגש בפסיקה כי ללא הסדרי הטיעון היה נוצר עומס כה עצום על בתי המשפט והדבר היה עלול לגרום לקריסתם. אי לכך, במרבית המכריעה של המקרים, בית המשפט מקבל את הסדר הטיעון בין התביעה לבין הנאשם, ומעניק לו תוקף של פסק דין.
יש לכם שאלה?
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אין מחובתו של בית המשפט לעשות כן. בית המשפט רשאי לשנות או לדחות כליל הסדר טיעון, במידה והוא רואה לנכון לעשות זאת. הסיבות לדחיית הסדר טיעון יהיו לרוב שתיים: מחד הקלה קיצונית עם הנאשם כאשר אין הכרח ראייתי ליתן הקלה כאמור, ומאידך - החמרה משמעותית עם נאשם אשר היה צפוי לקבל עונש נמוך יותר במידה והיה מורשע ללא הסדר הטיעון.
תיאור המקרה והסדר הטיעון המקל
להלן דוגמא לפרשה שהתגלגלה לפתחו של בית משפט השלום בנצרת, ואשר במסגרתה השופט דחה בקשה לכבד הסדר הטיעון שהושג בין התביעה לבין הנאשם. מדובר בנאשם אשר הורשע במספר עבירות: נהיגה בפזיזות, היזק בזדון לרכב, נהיגה בקלות ראש אשר גרמה נזק לאדם ועוד. אותו הנאשם הורשע בכך שנסע בפראות ברחובה הראשי של העיר נצרת, עקף באופן מסוכן, השתולל, פגע במכוניות חונות משני צדי הדרך ולבסוף הגדיל לעשות והתנגש חזיתית ברכב אחר ואף גידף את יושביו. התביעה והנאשם הגיעו להסדר טיעון אשר במסגרתו אמורים היו להיגזר על הנאשם העונשים הבאים: 4-6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, ו-8-11 חודשי פסילת רשיון נהיגה. נוסף על כך, אמורים היו להיגזר על הנאשם מאסר על תנאי ופסילה על תנאי.
גזר הדין – הסדר הטיעון נדחה והושמעה ביקורת על התביעה
לאחר שבית המשפט עיין בהסדר הטיעון ובתסקיר שירות המבחן בנוגע לנאשם, הוחלט כי הסדר הטיעון לא תאם את המעשים והנסיבות ומשכך לא כובד. צוין כי העונשים שהוצעו בהסדר הטיעון הפרו הפרה גסה את האיזון בין טובתו של הנאשם לבין ההגנה על החברה. עוד צוין כי לנאשם עבר פלילי עשיר, ובמסגרת תיקים קודמים הוטלו עליו עונשים קלים במטרה לאפשר לו לשנות את דרכיו, אך הוא בחר שלא לעשות כן.
השופט מצא כי "מסעו העברייני של הנאשם ברחובה הראשי של נצרת" הסתיים בדרך נס ללא הרוגים, אך התנהגותו של האחרון לימדה על מסוכנת רבה ועל זלזול בחוק. יתרה מזאת, צוין כי מתסקיר שירות המבחן ניתן היה ללמוד כי הנאשם לא הביע חרטה על מעשיו ולא זיהה את הדפוס הפסול אשר אפיין את התנהגותו. בית המשפט השמיע ביקורת נוקבת על שיקולי התביעה. בהקשר זה, צוין כי בפרשות חמורות הרבה פחות עתרה התביעה לעונשים גבוהים הרבה יותר, ואילו בפרשה קשה זו ביכרה התביעה לבקש עונשים קלים ביותר חרף מעשיו של הנאשם. לא זו אף זו, בית המשפט הדגיש כי התביעה כלל לא טענה לקושי ראייתי בתיק דנן, ולכן הבקשה לעונש כה קל עוררה תמיהה עזה ביותר.
לסיכום,
בית המשפט הדגיש כי לא ברור היה מהם השיקולים לקולא אשר עמדו לנגד עיני התביעה, שהרי, הנאשם ביצע מעשים חמורים ביותר, לא הביע חרטה ולחובתו הרשעות קודמות. לאור כל זאת, בית המשפט בחר להחמיר עם הנאשם והטיל עליו את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר, כאשר 12 מתוכם לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים. בנוסף, הוטל על הנאשם לפצות כל אחד מהמתלוננים בסכום של 5,000 ₪, קנס על סך 5,000 ₪ ופסילת רשיון נהיגה למשך 5 שנים, החל מיום שחרורו מהכלא.
