הכרזה על סכסוך קיבוצי במקום העבודה יכולה להיעשות מסיבות שונות ותחת תנאים מוגדרים. דוגמא לסכסוך זה ניתן לראות בדיון בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
במקרה זה, בית המשפט דן בשאלה האם עובדי הניסיון במחלקת ההפצה בעיתון ידיעות אחרונות היו זכאים לתנאי עבודה זהים לשל העובדים הותיקים באותה מחלקה. בבסיס הערעור עמדו העובדות הבאות: המערערות, חברות בע"מ שהוציאו לאור את העיתון "ידיעות אחרונות", העסיקו 500 עובדים, מתוכם 350 מאורגנים. במחלקת הדפוס בעיתון היו שלושה מגזרים: 70 עובדים שהיו שייכים לסקטור הקדם דפוס, 70 עובדים במחלקת ההפצה והיתר במחלקת ההדפסה. עובדי מחלקת ההפצה יוצגו במשך תקופה ארוכה על ידי ועד עצמאי שהיה שייך להסתדרות הכללית. במהלך שנת 2004 הוא אוחד עם נציגות יתר עובדי מחלקת הדפוס לנציגות עובדים אחת, מטעם ההסתדרות הכללית.
רקע
בעשור האחרון טרם העתירה, הועסקו במחלקת ההפצה שתי קבוצות עובדים עיקריות: עובדים ותיקים שמספרם נע בין 33 ל- 39. אלו הועסקו בתנאי עבודה שנקבעו בהסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בשנת 1997. הקבוצה השנייה מנתה 15 עובדים שהתקבלו כ"עובדי ניסיון" והועסקו בתנאי עבודה שנקבעו בהסכם קיבוצי כללי בענף הדפוס, שנחתם בשנת 1966.
לאחר האיחוד בין נציגויות העובדים במחלקת ההדפסה, הוצגה בפני הנהלת העיתון דרישה להחיל על עובדי הניסיון את תנאי העסקתם של העובדים הוותיקים במחלקה. דרישה זו נדחתה ובעקבות זאת, ההסתדרות הכללית הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי. במסגרתה, בית המשפט התבקש להכיר בכך שעובדי הניסיון היו עובדים קבועים בחולף שנתיים להעסקתם ולכן היה ראוי להחיל עליהם את תנאי העבודה של העובדים הותיקים במחלקת ההפצה. משכך, בית המשפט התבקש להורות לעיתון לשלם לכל אחד מעובדי הניסיון את ההפרשים שנבעו מהכרה במעמדם כעובדים קבועים, על פי המועד בו יוכרו ככאלו. בית הדין האזורי קיבל את הבקשה והורה לעיתון להעניק לעובדי הניסיון את תנאי העבודה שנקבעו בהסכם הקיבוצי המיוחד. על כך הוגש הערעור דנן.
טענות הצדדים
לטענת המערערות, פסק הדין היה מנוגד להוראות ההסכם הקיבוצי המיוחד שחל על העובדים הותיקים. לשיטתן, עובדי הניסיון לא היו זכאים לתנאי העסקה זהים לשל העובדים הוותיקים. שכן, מטרת ההסכם הקיבוצי המיוחד הייתה להפריד בין אוכלוסיות העובדים במערך ההפצה של העיתון ולעגן את המכסה המספרית בכל קבוצה. נטען שעובדי הניסיון היו זכאים להשוואת תנאים רק בדרך של פרישת עובדים ותיקים והחלפתם על ידי הראשונים. כלומר, שמירה על המכסות המספריות שנקבעו לכל קבוצה.
מנגד, נציגות העובדים וההסתדרות הכללית תמכו בהחלטת בית הדין האזורי וביקשו להותירה על כנה. בנוסף, נטען שההסכם הקיבוצי המיוחד קבע שכל עוד עובדי הניסיון הוכרו ככאלו, לא היה ניתן להחיל עליהם את תנאי העבודה של העובדים הותיקים במחלקה. לשיטתם, מלשון ההסכם ניתן היה להבין שלאחר גמר תקופת הניסיון, עובדים אלו היו זכאים להשוואת תנאי עבודתם לאלו של הותיקים. זאת גם ללא פרישה של מי מעובדי הקבוצה האחרונה ומילוי המכסות. הנציגות טענה שהלכה למעשה, תקופת הניסיון תמה בתום 24 חודשי עבודה והחל ממועד זה, העובד זכאי לתנאי עבודה של ותיק. זאת על פי ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בשנת 1995 בעניין תנאי השכר במשק הפרטי וחל על כל המעסיקים, לרבות המערערות.
הכרעה
לאחר שמיעת טענות הצדדים, הוחלט לקבל את הערעור בחלקו. נקבע שבמסגרת ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם בשנת 1997, העיתון התחייב למצבת עובדים ותיקים קבועה במחלקת ההפצה, תוך מילוי המכסה עם פרישת מי מהם. השופט קבע שהתחייבות זו הייתה בעלת תחולה במישור האישי. כלומר, היא הקנתה לכל אחד מעובדי הניסיון זכות אישית להפוך לעובד ותיק במידה שזה יפרוש. התחייבות זו הפכה לתניה בחוזה העבודה של כל אחד מעובדי הניסיון. אולם, בפועל, נקבע שהעיתון לא מילא אחר ההתחייבות ולא קלט עובדי ניסיון כותיקים לאחר שמכסת עובדים אלו פחתה. לפיכך, אי מילוי המכסה על ידי ידיעות אחרונות הוכר כהפרה של ההסכם הקיבוצי המיוחד מטעם המערערות. בהקשר זה, השופט נעתר לבקשת המשיבים לחייב את המערערות למלא את מצבת עובדי מחלקת ההפצה הוותיקים על ידי קליטת עובדי ניסיון לתפקידם. במישור הקיבוצי, תוקפה של התחייבות זו פקע לאחר שבשנת 2004 ההסכם הקיבוצי המיוחד משנת 1997 בוטל. אי לכך, השופט קבע שלמשיבים לא הייתה זכות משפטית לדרוש מהעיתון להגדיל את מספר העובדים הותיקים במחלקה.
כאמור, נפסק שהסכם 1997 לא קבע מנגנון מעבר אוטומטי מקבוצת עובדים אחת לשנייה. משכך, עובדי הניסיון לא היו זכאים להשוואת תנאים עם תום תקופת הניסיון. כלומר, טענת המערערות בעניין זה התקבלה ובית הדין הארצי ביטל את קביעתו של בית הדין האזורי להעניק לעובדי הניסיון תנאי עבודה זהים לאלו של הותיקים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
