בהליך משפטי רגיל במסגרתו מתקבל הסכם פשרה, בית המשפט נדרש לאשרו. אולם, בעת מתן האישור, בית המשפט אינו נדרש להיכנס לעובי הקורה ולבחון את תוכנו של ההסכם ותוצאותיו. לעומת זאת, באישור הסכם פשרה שמוצע במסגרת תובענה ייצוגית, על בית המשפט לבחון האם ההסדר מועיל לקבוצה התובעת והאם הוא הוגן וראוי. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

 

יש לך שאלה?

פורום תובענות ייצוגיות

פורום גישור ובוררות

פורום תביעה אזרחית


במקרה זה, בית המשפט נדרש לאשר הסכם פשרה שהתגבש בין הצדדים, במסגרת תובענה ייצוגית. על פי עובדות המקרה, התובעים הגישו תביעה נגד חברה לשירותי תקשורת באשר לאופן חיוב הלקוחות בשיחות לחו"ל. לטענתם, החברה התחייבה לגבות מלקוחותיה תעריף מסוים בעת השיחה לחו"ל. בפועל, נטען שהיו לקוחות ששילמו תעריף גבוה יותר. לכן, התובעים טענו להטעיה מצד החברה הנתבעת. בנוסף, הוגשה בקשה לאישור התובענה כייצוגית.

 

החלטת הצדדים


החברה הנתבעת הסכימה להגיע להסדר פשרה עבור כל חברי הקבוצה, עוד בטרם נידונה הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית.
הסדר הפשרה הראשון שנמסר לאישור בית המשפט נדחה. בעקבות זאת, הצדדים הגישו הסכם פשרה מתוקן, בעקבותיו מומנה מטעם בית המשפט מומחה. זאת על מנת לבדוק את סבירות ההצעה. המומחה המליץ לאשר את ההסכם. במקביל, הצדדים התחייבו לקבל את המלצות המומחה. הלה קבע שגובה הפיצוי שנתבע בגין הטעית הנתבעת היה סביר, לאור הנתונים שהחברה סיפקה. בנוסף, נקבע שמקדם הפשרה היה 70% והיה מדובר באחוז סביר. זאת לאור הצורך של התובעים להגיש חוות דעת כלכליות מורכבות מטעמם והיקף החישובים שנדרשו להוכחת התובענה. כאמור, הצדדים התחייבו לפעול בהתאם להמלצות המומחה ולכן הנתבעת נדרשה לשלם את הסכומים שנקבעו כסבירים.


אישור הסכם הפשרה


בדיון על אישור ההסכם, השופטת ציינה שהמסגרת הנורמטיבית הייתה סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות. על פי הוראות הסעיף, בית משפט נדרש לאשר הסכם פשרה במידה שנקבע שהוא ראוי, הוגן וסביר. במידה שהבקשה לאישור הסכם הפשרה הוגשה טרם הכרה בתובענה כייצוגית, בית המשפט נדרש לאשר את ההסדר רק אם נוכח שהיו קיימות לכאורה שאלות מהותיות משותפות לכל חברי הקבוצה. בנוסף, בית המשפט נדרש לבחון האם סיום ההליך באמצעות פשרה זו הדרך היעילה וההוגנת בנסיבות העניין.


במקרה זה, לאור חוות דעת המומחה, השופטת החליטה לאשר את הסכם הפשרה. היא הדגישה שלכל חברי הקבוצה היו שאלות משותפות. זאת מאחר והם נמנו על לקוחות החברה הנתבעת, בצורה זו או אחרת, ונפגעו כתוצאה מהטעייתה. בנוסף, כפי שנקבע בחוות דעת המומחה, הסכום אותו הוצע לשלם ללקוחות במסגרת ההסכם היה הוגן וסביר בהתחשב בנסיבות העניין, והנתבעת הסכימה לקבלו. לכן, היה מקום לאשר את ההסכם וכך היה.