הגדרת "תאונת דרכים" מצויה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לצורך כל תביעה, ישנו צורך להוכיח כי התקיימו היסודות של ההגדרה. במקרים רבים בתאונות דרכים, הצדדים לדין מציגים מסכת עובדתית שונה בתכלית, כך שעל בית המשפט מוטלת החובה להכריע. כך לדוגמא, במקרה שלפנינו שני הצדדים טענו לאחריות הצד שכנגד לתאונת הדרכים שהתרחשה.

 

יש לכם שאלה?
פורום תאונות דרכים
פורום נזיקין

 

בנה של התובעת יצא באמצעות רכב התובעת ממתחם החנייה של חנויות המסחר שממוקמות מול קניון איילון ברמת גן ביום ה-10.10.06. התובעת טענה כי בנה עמד עם רכבה ברמזור אדום לאחר טור של מכוניות.

 

לטענתה, המשאית של הנתבעות הגיעה משמאלו של טור המכוניות, ותוך כדי ניסיון להשתלב בטור המתקדם לקראת הרמזור, פגעה עם חזיתה בדופן שמאל של רכבה. כתוצאה מהפגיעה ניזוקה הדופן השמאלית הקדמית של רכב התובעת. התובעת הגישה תביעה על סך 2,000 ₪, בגין נזק עקיף של השתתפות עצמית, ונזקי ירידת ערך המכונית.

 

מנגד, הנתבעות טענו כי המשאית שלהן היא שהתקדמה לעבר הרמזור בתוך טור המכוניות, ואילו רכבה של הנתבעת, שהיה נהוג בידי בנה, הוא ש"נדחף" לטור מימין, באזור אשר היה מחוץ לשדה הראייה של נהג המשאית. כאשר החלה המשאית להתקדם בטור, פגעה ברכב התובעת.

 

הכרעת בית המשפט

 

לאחר בחינת כלל טענות הצדדים, עיון בראיות ושמיעת העדויות, השופט החליט לקבל את התביעה. השופט ציין כי משום שהיה מדובר ביציאה ממתחם חנייה במסלולים אשר לא היו מוסדרים, תנאי המקום חייבו זהירות יתרה מכל המשתמשים בדרך.

 

השופט קבע כי מבחינה עובדתית שני כלי הרכב אשר היו מעורבים בתאונה התקדמו בטורים לכיוון הרמזור, כך שהרכב של התובעת נסע ישר לכיוונו, הואיל ויצר ממתחם החנייה שמול היציאה, ואילו המשאית של הנתבעות נדרשה לבצע פנייה שמאלה לכיוון הרמזור, הואיל והגיעה מכיוון תחנת הקמח אשר הייתה ממוקמת ליד סניף "הום סנטר".

 

השופט פסק כי רכבה של התובעת לא נדחף מימין, כפי שטענו הנתבעות, אלא נסע כדין בתוך טור של מכוניות שהתקדם לעבר הרמזור. לעומת זאת, נהג המשאית החל לבצע את הפנייה שמאלה, וזאת מבלי שהבחין ברכבה של התובעת שעמד בטור המכוניות שמימין למשאית, ופגע בו. השופט הסיק מכך כי האחריות על תאונת הדרכים הייתה על הנתבעות.

 

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט קיבל את התביעה, ופסק כי על הנתבעות היה לשלם לתובעת את סכום התביעה על סך 1,985 ₪, וכן את אגרת המשפט, בסך 313 ₪. בנוסף לכך, הנתבעות חויבו בשכר טרחת עורך הדין של התובעת שהיה 785 ₪, ובהחזר הוצאות העד מטעם התובעת, בסך 250 ₪.