תאונת שרשרת היא תאונת דרכים אשר יש בה יותר משני מעורבים, וכאשר פגיעה באחד גרמה לפגיעתו באחר. לצורך הגשת תביעה נכונה מול כל הגורמים המעורבים, מומלץ להכיר את דיני הנזיקין, ואת החוק לפיצויי תאונות הדרכים. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לחשיבות של כך, שכן אחד מהמעורבים בתאונת הדרכים לא הגיש את תביעתו באופן נכון, ולכן בית המשפט לא היה מוסמך לפסוק לו פיצוי על נזקו. 


יש לכם שאלה?
פורום תאונות דרכים
פורום נזיקין


המקרה המתואר היה אירוע של תאונת דרכים מהסוג של "תאונת שרשרת". המחלוקת הייתה האם רכב א' פגע ברכב ב', וכתוצאה מכך נפגעו רכבים ג' ו-ד', או שמא רכב ב' היה זה שלא בלם, פגע ברכב ג', ורק לאחר מכן נפגע מרכב א'.


הנהגת אשר נהגה ברכב ג' העידה מספר פעמים בפני שוטר, אשר תחקר אותה בזירת האירוע, כי מכוניתה נפגעה רק פעם אחת. כלומר, עדותה של נהגת זו בפני השוטר תמכה באופציה הראשונה אשר הוצגה לעיל, לפיה הנהג של רכב א' היה אחראי לכלל תאונת השרשרת, בהתאם לגרסא אשר סיפק הנהג ברכב ב'.


עם זאת, כאשר נדרשה לעדות בפני בית המשפט, עדה זו שינתה את גרסתה, וטענה כי רכבה נפגע פעמיים. לטענתה, היא נמסרה עדות שונה לשוטר, שכן הייתה נתונה תחת לחץ רב, והשוטר תחקר אותה עוד כאשר הייתה ברכב, כשהייתה נסערת, ודרשה לשלומם של ילדיה, אשר היו איתה. גרסא שנייה זו, אשר הובאה בפני בית המשפט, תמכה במסכת העובדתית אשר סיפק הנהג של רכב ב', ולפיה האשמה לתאונה התחלקה בינו לבין הנהג של רכב א'.


הכרעת בית המשפט


השופט התרשם כי השינוי בעדותה של נהגת רכב ג' נבע מהאינטרסים האישיים שלה. לפי השופט, העדות בפני בית המשפט, והשינוי בגרסה, באו לעולם לאחר שהתברר לעדה זו כי תביעת בעלה בגין הנזקים שנגרמו לרכבם הייתה נכשלת אם היא הייתה דבקה בגרסתה הראשונה.

 

הסיבה לכך הייתה שבעלה של העדה לא תבע את הנהג של רכב א', אלא את הנהג של רכב ב' בלבד, ולכן לא היה יכול להיפרע מחלקו באשם.


לפיכך, השופט העדיף את הגרסה הראשונה אשר הנהגת של רכב ג' סיפקה, ולפיה מכוניתה נפגעה פעם אחת בלבד. השופט קבע כי מבחינת המסכת העובדתית, בעוד רכב ב' בלם, רכב א' פגע בו מאחור, "הרים" את חלקו האחורי (ולכן לא הופיעו סימני בלימה של רכב ב'), וגרם לכך שחלקו הקדמי של רכב ב' יושפל, כך שהוא יחדור מתחת לרכב ג'.


השופט קבע כי הסיבה לתאונה הייתה אי שמירת מרחק, ונסיעה מהירה מדי, של רכב א'. לפיכך, בית המשפט פסק כי על נהג רכב א' היה לפצות את נהג רכב ב' בסך נזקיו שהיה 69,919 ₪.

 

לגבי פיצוי הנזקים אשר נגרמו לרכב ג', בית המשפט לא פסק פיצוי שכן בעלי רכב זה לא תבע את רכב א', אולם המליץ על הסדרת הפיצוי מחוץ לכותלי בית המשפט, לאור החלטתו הדיונית שהוצגה לעיל.