השפעת אלכוהול על גוף האדם הינה פסיכו-אקטיבית, קרי היא משפיעה על המוח. בעיקרון, כמות קטנה של צריכת אלכוהול פוגעת בקואורדינציה, וכמות גדולה יותר פוגעת בתהליכים קוגניטיביים המשפיעים על המוטוריקה של האדם בכלל, ועל כושר שיפוטו בפרט. מכשיר הינשוף בודק את כמות האלכוהול בגוף ע"י בדיקת נשיפה, אשר תוצאתה מבטאת את ריכוז האלכוהול באוויר אותו פולט הנבדק.
עם זאת, יש לזכור כי הבדיקה מעידה, במסגרת המגבלות בהן היא נתונה, על אחוז האלכוהול בגופו של הנבדק בזמן הבדיקה ולא בזמן הנהיגה.
יש לכם שאלה?
הנאשם הואשם כי נהג ברכב בהיותו שיכור. תוצאת הבדיקה אשר נערכה לנאשם העידה כי אחוז האלכוהול בגופו עלה על המותר לפי החוק. הנאשם טען כי שתה שתי בירות על קיבה ריקה, כאשר את רוב המשקה שהזמין נאלץ לשתות כרגע לפני יציאתו ממקום הבילוי.
לטענת הנאשם, הוא נעצר כ-10 דקות בלבד לאחר ששתה את המשקה, וכעבור 20 דקות נוספות נערכה לו הבדיקה. לטענת הנאשם, כאשר הוא נבדק היה תהליך ספיגת האלכוהול בגופו בעיצומו, וגם כך היו תוצאות הבדיקה גבוליות.
הנאשם ביקש להסיק מכך כי אם חוזרים לרגעים בהם נהג, אחוז האלכוהול בגופו היה נמוך מהמידה שהייתה קבועה בחוק, ולמעשה הוא לא נהג תחת שכרות. מנגד, המאשימה טענה כי תוצאות הבדיקה מעבירות את הנטל לנאשם להוכיח כי לא היה שיכור בעת הנהיגה.
הכרעת בית המשפט
לצורך הכרעה במקרה, השופט נעזר במומחה, אשר מצא כי לאור הנתונים היה ממש בטענת הנאשם, וכי לא היה ניתן לקבוע מעבר לספק הסביר כי הנאשם נהג בשכרות. השופט קיבל מסקנה זו של המומחה.
השופט קבע כי בגלל מהלך האלכוהול בדם, תיתכן אפשרות, במקרים בודדים של שתייה מרובה בפרק זמן קצר, לפיה בזמן הנהיגה אחוז האלכוהול בגופו של הנהג הינו מתחת למידה הקבועה בחוק, אולם עד זמן הבדיקה, אשר מתרחשת בין חצי שעה למספר שעות לאחר שהנהג נעצר, אחוז האלכוהול יעלה, ובסופו של דבר יהיה גבוה יותר מהמידה הקבועה.
השופט דחה את טענת המאשימה לפיה לפי תוצאות הבדיקה קמה חזקה שהנאשם נהג תחת שכרות. מעבר לכך, במקרה זה עדותו של הנאשם שנגעה לשתייתו, כלל לא נסתרה.
השופט היה מודע לבעייתיות אשר יצרה פסיקתו, שכן היה חשש שכל מי שתוצאת בדיקתו תעיד על אחוז אלכוהול בדם שהינו קרוב למידה המקסימאלית המותרת, יטען טענות אלו. עם זאת, השופט הדגיש כי לצורך זיכוי בנסיבות דנן, יש צורך להוכיח מסכת עובדתית ברורה, במסגרתה השתייה הייתה מרוכזת וחד פעמית, והתבצעה זמן קצר בלבד לפני הנהיגה.
החובה הייתה על המחוקק לתקן את החוק, שהיווה את שורש הבעיה. עם זאת, השופט היה מודע לכך שבית המשפט נדרש לפסוק לפי הדין שהיה קיים. לסיכום, בית המשפט פסק כי מן הראוי היה לזכות את הנאשם מן העבירה של נהיגה בשכרות.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
