כאשר אדם מעוניין לפתוח בית עסק, עליו לקבל את ההיתרים המתאים לכך מהרשויות: היתר בנייה, היתר ממשרד הבריאות, רישיון עסק מהמועצה וכו'. במידה שאין ברשות בעל המקום את ההיתרים הדרושים, עסקו עלול להיסגר והוא צפוי להיקנס. יתרה מזאת, במקרים בהם העסק נבנה על שטח שלא יועד מראש לעסקים, ומבלי שניתן לכך היתר, ניתן לחייב את הבעלים להרוס את המקום. דוגמא לכך, בפסק הדין דנא.


יש לכם שאלה?
פורום ליקויי בניה
פורום כתב אישום
פורום מקרקעין
פורום פלילי


במקרה דנן, בית המשפט התבקש להורות על הארכת מועד לביצוע צו הריסה וצו איסור שימוש עסקי שהוצאו נגד המבקש. ראשית המקרה בגזר הדין שניתן בעניינו של המבקש, אשר נדרש להרוס מבנים לא חוקיים ששימשו את עסקו, מסוג מרכול. המבקש אף נדרש להפסיק את השימוש במבנים אלו לצורכי עסקים. על כן, הוצאו הצווים דנן. במסגרת הדיון בעניין, המבקש הצהיר שבמידה ולא יקבל היתר כדין למבנים הלא חוקיים, הוא יהרוס אותם תוך שנה, כפי שנדרש מכוח הצווים.


הריסת המבנים בכפוף להמלצות הועדה


אולם, כעבור שנה, משלא ניתן ההיתר, המבקש לא הרס את המבנים. למעשה, הוא פנה לבית המשפט והגיש בקשה להארכת המועד לביצוע הצווים. השופטת נעתרה לבקשה והעניקה למבקש הארכה למועד הריסת המבנים. היא הוסיפה שבמידה וועדת המשנה לתכנון ובנייה תמליץ על מתן היתר למבקש, אזי הוא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת נפרדת למתן הארכה לביצוע הצווים.


עם זאת, בחלוף חצי שנה, ועדת המשנה לא נתנה המלצה מעין זו. הלכה למעשה, הועדה החליטה שלא להמליץ לועדת התכנון המחוזית על הפקדת תוכנית הבניה במקום. זאת לאור סיבות שונות כגון, העובדה שהתוכנית התייחסה לחלקה אחת בלבד מתוך מתחם שלם, לא כללה תוכנית בינוי ועוד. למרות זאת, המבקש הגיש בקשה נוספת להארכת המועד לביצוע הצווים.


לטענת המבקש, היה ראוי לאשר לו דחייה נוספת במימוש הצווים על מנת להכשיר את הבנייה הלא חוקית באמצעות העתקת העסק למקום אחר. כלומר, המבקש טען שדחיית מועד ביצוע הצווים התבקשה מטעמים פרוצדוראליים ולא מהותיים. מנגד, המשיבה התנגדה לדחייה וטענה שרצון המבקש להעביר את עסקיו למרכז סמוך לא הצדיק דחיית ביצוע צווי ההריסה.


המבקש לא עמד במילתו שלו


בפתח הדיון, השופטת הבהירה שמאחר וועדת המשנה לא המליצה על מתן היתר בניה מתאים, הרי שלא היה מקום לקבל את הבקשה למתן אורכה נוספת בביצוע צווי ההריסה. שכן, החלטתה הקודמת של השופטת בעניין זה כללה תנאי ברור ומפורש לפיו הארכה נוספת תינתן רק אם ועדת המשנה תמליץ על מתן היתר. בהיעדר המלצה, לא היה צורך בדחיית המועד להריסת המבנים.


כמו כן, השופטת קבעה שבהצעה התכנונית החדשה שהוצגה על ידי המבקש לא היה בכדי ללמד על סיכויים להכשרת הבניה הלא חוקית. אלא, על פי ההצעה, אותם מבנים שנבנו שלא כדין היו אמורים להיהרס. על כן, לא היה טעם לדחות את מועד ביצוע הריסה זו באמצעות מתן הארכה לצווים. לאור האמור לעיל, הרי שהמבקש לא הוכיח טעם טוב שהצדיק מתן ארכה נוספת לביצוע הצווים ובקשתו נדחתה.