חברה המנפיקה את עצמה בבורסה חייבת להוציא אחת לתקופה מסמך הקרוי "תשקיף". במסמך זה החברה המנופקת צריכה להצהיר כלפי הציבור הרחב אודות מצב החברה, ובייחוד אודות מצבה הכלכלי. מידע זה אמור לאותת לכלל הציבור האם משתלם להשקיע בחברה ולקנות את מניותיה, או שמא לאו. בפרשה הנידונה נטען כי חברה המונפקת בבורסה דיווחה רווחים שגויים, וכי עקב כך מחיר המניות ששילמו הרוכשים היו גבוה ממחיר המניות בפועל.
יש לכם שאלה?
המבקש ואשתו המנוחה רכשו מניות בבורסה של המשיבה 1, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, במספר מועדים. המבקש טען כי בעת שרכשו את המניות, הנתבעת 1 הטעתה אותם בכך שפרסמה בדוחותיה רווחים הגבוהים מרווחיה בפועל. על הטעייה זו תבע המשיב סכום של 2,138 שקלים – ההפרש בין הסכום ששולם על המניות לבין ערכן האמיתי שחושב "על בסיס דו"חות מתוקנים. לטענת המבקש, ההטעיה ברכישת המניות הקימה לו עילת תביעה כנגד המשיבה על פי הוראות חוק ניירות ערך 1968 והתקנות הרלוונטיות שהותקנו לפיו. בבקשה זו, ביקש המבקש לאשר לו תביעה ייצוגית כנגד הנתבעת 1, תביעה בה "יתאפשר להם לייצג את כל רוכשי מניות המשיבה בתקופה הרלוונטית ולתבוע בשמם מהמשיבה פיצוי בגין הנזקים הכספיים שנגרמו להם עקב ההטעיה, פיצוי אשר את שיעורו הכולל הם מעריכים ב-.7,250,000 שקלים".
קיומה של הטעיה
השופט ציין שטענת המבקש כי רכש את מניותיה של המשיבה בהסתמך על דוחותיה המטעים הופרכה במהלך חקירתו הנגדית בעת שהודה כי לא עיין בדו"חות הכספיים והתשקיפים שפרסמה המשיבה וכלל לא הסתמך עליהם בעת הרכישה. בנוסף, השופט קבע כי המבקש לא הוכיח כלל שנגרם לו נזק כלשהו כתוצאה ממעשיה של המשיבה.
כמו כן, השופט ציין כי המשיבה עסקה בהשכרת כלי רכב, וכי את עלות תיקונם של הנזקים שנגרמו לרכבים שהשכירה גבתה המשיבה מצדדים שלישיים שנמצאו אחראים לתאונות. בפועל, המשיבה נהגה לגבות מצדדים אלו סכום הגבוה ב-15% מהסכום שאותו היא שילמה למוסך המתקן. את ההפרש בין הכספים שהנתבעת קיבלה מהאחראים לבין התשלום שאותו שילמה למוסך ציינה הראשונה בדוחותיה כרווחים. בעניין זה, נקבע שלא היה בכך מעשה מטעה כלפי המבקש, אלא לכל היותר מעשה מטעה כלפי אותם צדדים שלישיים.
לאור זאת, בית המשפט דחה את בקשתו של המבקש ואת תביעתו, תוך שציון: "אף אם מחזיק הוא במניותיה של המשיבה – המטעה – לא קמה לו עילת תביעה נגדה בשל הטעייתו, שכן וכאמור הוא כלל לא הוטעה".
.JPG)
.jpg)
