בהליכים משפטיים, פליליים ואזרחיים כאחד, ניתן להעלות את טענת ההתיישנות. על פי טענה זו, לא ניתן לפתוח בהליכים בגין המקרה המתואר בכתב התביעה או בכתב האישום משום שעברה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. בנוגע להליכי גבייה ברשויות המקומיות אין עמדה ברורה ואחידה אם ניתן כלל להעלות את טענת ההתיישנות. כלומר, אין הלכה מנחה אם ניתן להעלות טענת התיישנות בנוגע לחוב ארנונה שחב אדם לעירייה. בעניין זה, בעיקר, עסקה פרשה זו.
יש לכם שאלה?
המבקשת בהליך, בעלת מרתף בעיר פתח תקווה, עתרה לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו אינה חייבת כספים לעיריית פתח תקווה, המשיבה, בגין תשלומי הארנונה.
טיעוני הצדדים
המבקשת טענה כי הסכומים שנקבעו בהסכם פשרה בינה לבין המשיבה שולמו במלואם, וכי בכל מקרה חוב הארנונה משנת 1990 התיישן, ומשכך האחרונה לא הייתה יכולה לבקש את גבייתו. כמו כן, המבקשת טענה כי הודיעה כבר למשיבה ששותפה בנכס לא איפשר לה במשך שנים לעשות שימוש בנכס – וכי גם מפאת סיבה זו היא לא חבה בתשלום הארנונה. מנגד, המשיבה טענה כי המבקשת לא שילמה את כל התשלומים במסגרת הסכם הפשרה וכי סכום חוב הארנונה הנטען הוא עבור החזקת הנכס בשנים 1994-1995 ו-2006 בלבד - ולכן, טענת ההתיישנות לא הייתה רלוונטית. עקב מצבה הרפואי של המבקשת בנה מונה לאפוטרופוס שלה והוא דיבר בשמה בדיון.
ההכרעה
לאור הנתונים שהונחו מול בית המשפט, נקבע כי כלל השיקים אשר נמסרו על ידי המבקשת למשיבה נפרעו. קביעה זו הסתמכה על עד המשיבה עצמה. זאת למרות שבנה של המבקשת לא ידע לומר במהלך עדותו אם כלל השיקים נפרעו על ידי המשיבה. עם זאת, בית המשפט הכריע כי היה קיים חוב בסך 2,016 שקלים אותו טרם הסדירה המבקשת.
טענת ההתיישנות
לגבי טענת ההתיישנות, בית המשפט הזכיר את פרשת גולדשר, בה נקבע: "כבר לפני שנים אחדות הבעתי השקפתי שאין כל טעם שבהלכה, במדיניות משפטית או שבדין להבחין בין שני המקרים, ופסקתי שדין ההתיישנות חל גם כאשר נזקק האזרח לתקוף את הליך הגבייה, ובדרך זו לטעון טענת התיישנות". בעניין זה, בית המשפט קבע כי יש לראות מבחינה מהותית במבקשת כנתבעת לתשלום חוב ארנונה, וכי משום כך האחרונה הייתה יכולה להעלות את טענת ההתיישנות. אמנם, ככלל, הייתה קיימת מחלוקת בשאלת האפשרות להעלות טענת התיישנות בהליכי גבייה מנהליים, והיו דעות שונות בפסיקה. עם זאת, והיות והשאלה טרם הוכרעה בבית המשפט העליון, בית המשפט החליט ללכת עם העמדה המאפשרת את העלאת טענת ההתיישנות במקרה זה. לפיכך, בית המשפט הכריע כי החוב בין השנים 1995-1990 כבר התיישן וכי המשיבה לא הייתה רשאית לנקוט בהליכי גביה לגביו.
