בקשה לסעד זמני מתן צו אשר יורה על ביטול השעיתו של התובע והשבתו לעבודתו

הלכה פסוקה היא שבית המשפט אינו מתערב בהחלטות הרשויות השלטוניות ואינו "נכנס לנעליהן". עם זאת, במקרים בהם עולה חוסר סבירות קיצונית, שקילת שיקולים זרים, חוסר סמכות וחוסר מידתיות בהחלטות הרשות, בית המשפט מפעיל ביקורת שיפוטית על החלטתה. בפרשה זו בית המשפט הפעיל ביקורת שיפוטית על החלטת רשות נציבות שירות המדינה.

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים
פורום זכויות וחובות מעסיקים

בתוכנית "כלבוטק" הועלו כנגד המבקש, אשר היה בזמנו מנהל מחלקת העיניים בבית החולים בנהריה, טענות כי נהג לקחת מאנשים כספים עבור ניתוחי השתלת קרנית לעיניים. בעקבות שידור הכתבה, המשטרה פתחה בחקירת ביצוע העבירות לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה, הפרת אמונים ועבירות של העלמת מס כנגד המבקש. במהלך החקירות, המבקש לא עבד בבית החולים.

לאור התפתחויות אלו, המבקש זומן לדיון במשרד נציבות שירות המדינה וזאת על מנת לבחון את אפשרות השעייתו מתפקידו. המבקש הגיש תגובתו בכתב, בה הכחיש את כל שיוחס לו בתוכנית הטלוויזיה.

התנהלות בעלי הדין

נציבות שירות המדינה החליטה על השעיית המבקש מתפקידו לתקופה של ארבעה חודשים, תוך שהודגש בפניו כי ההחלטה לא הסתמכה רק על הטענות אשר הועלו כנגדו בתוכנית הטלוויזיה "כלבוטק". בעקבות החלטה זו פנה המבקש לבית הדין לעבודה וביקש לבטל את החלטת הנציבות. הצדדים הגיעו להסכמה במסגרת ההליך כי המבקש ישהה בחופשה בתקופת ההשעיה על חשבון ימי החופשה שצבר. כמו כן, הוסכם כי על הנציבות לאפשר למבקש זכות טיעון במידה שהיא תרצה להאריך את תקופת ההשעיה פעם נוספת, כאשר עליה לאפשר זאת כשבוע לפני תום מועד השעיה הראשונה. 

בפועל, עם סיום תקופת ההשעיה הראשונה החליטה הנציבות על המשך השעייתו של המבקש, ולמבקש ניתנה זכות הטיעון עליה הוסכם. הסיבה להמשך ההשעיה, כפי שנטען, היא "בשל הימשכותה של החקירה ולאור העובדה שפרקליטות מחוז חיפה מעריכה כי יוגש כתב אישום נגד התובע". בעקבות זאת, המבקש פנה בשנית לבית הדין וביקש להורות על השבתו לעבודה. בהליך זה בית הדין התכנס על מנת להכריע להחלטה בנושא. 

החלטה

הודגש כי ההלכה הפסוקה היא שבית הדין אינו מתערב בשיקולי הרשות המנהלית ובהחלטותיה, וזאת כל עוד הרשות פועלת "בסמכות, בסבירות, במידתיות, מתוך שיקולים עניינים וללא משוא פנים". כמו כן, בית הדין הזכיר כי קיימת חזקה כי רשות מנהלית פועלת כדין, אלא אם יוכח אחרת.

לאחר מכן, בית הדין קבע מה היו השיקולים שהיה על הנציבות לקחת בעת החלטת ההשעיה: אופי העבירה, היקפה וחומרתה, תפקיד העובד הנדון ומעמדו במקום העבודה, מידת ההשפעה על הציבור ועל העובדים האחרים במקום העבודה, התחשבות בהתנהגות קודמת של העובד הנדון ועוד.

בית המשפט - הרשות פעלה בסבירות

בעניין זה, בית הדין פסק כי הנציבות לקחה את כל השיקולים הענייניים בחשבון וכי החלטתה נומקה בפני המבקש, למעט שיקול אחד והוא העברת הרופא תפקיד ובית חולים – וזאת ביחוד היות והמבקש העלה אפשרות זו בשימוע שנערך לו. לעניין זה, נאמר: "איננו סבורים כי החלטתו של הנציב הייתה מנומקת כראוי באשר לשקילת הפגיעה החמורה במיומנותו של התובע ובאשר לאפשרות להעברתו לעבוד כרופא מן המניין בבית חולים ממשלתי אחר באזור הצפון ולא כמנהל המחלקה בנהריה".

לפיכך, בית הדין קבע שאם עד תום ההשעיה השנייה לא יוגש כנגד המבקש כתב אישום, על הנציב יהיה לקחת בחשבון באופן מהותי את העברתו תפקיד ובית חולים. בית הדין החליט שלא להתערב בנקודה זו היות ותקופת ההשעיה השנייה אמורה הייתה להסתיים חודשיים ממועד דיון זה.