תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 מעניקה לבית המשפט סמכות למחוק על הסף תביעה בשל מספר סיבות כגון, תובענה קנטרנית וטרדנית או היעדר עילה. מטרת הליך זה היא למנוע ניהול הליכי סרק ובזבוז משאבים שיפוטיים. עם זאת, על מנת שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות שמוקנית לכל אדם, בתי המשפט מורים על מחיקת תביעה רק במקרים חריגים. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט בקשה למחיקת תביעה על הסף. על פי עובדות הבקשה, המבקש נישא למשיבה בשנת 1979. במהלך חיי הנישואים, שהסתיימו בשנת 1990, נולדו לבני הזוג ארבעה ילדים. לאחר הגירושים, המשיבה הגישה תביעה נגד המבקש, בה תבעה החזר מזונות עבור ארבעת הילדים, בסכום כולל של 567,000 ₪. לטענת המשיבה, לאחר פרידת בני הזוג, היא נשאה לבדה בנטל מזונות הילדים, שהיו קטינים אותה עת ולכן היא נקלעה לחובות כספיים כבדים. מנגד, המבקש הגיש את הבקשה דנן, למחיקת התובענה על הסף. לדידו, המשיבה לא צירפה אסמכתאות לטיעוניה ולכן הייתה עילה למחיקה.
מחיקת התביעה על הסף
לאחר עיון בטענות הצדדים, השופט החליט לקבל את הבקשה למחיקת התביעה על הסף. השופט ציין שעל פי תקנה 261 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, יש לצרף לכתב התביעה הרצאת פרטים. מקום בו הרצאה זו לא צורפה, ניתן לראות בבעל הדין שנמנע מכך כמי שהודה בפרט שמסר הצד השני, כל עוד היה מדובר בתחום הידיעה האישית. זאת מכוח תקנה 264 לתקנות. כלומר, מאחר שהמשיבה לא צירפה את הפרטים, היה ניתן לראות בה כמי שהודתה בנתונים שמסר המבקש, ככל שהם נגעו לידיעה האישית של הצדדים. קרי, תשלום המזונות, או אי תשלומם. השופט ציין שבכתב התביעה, המשיבה אמנם נקבה בסכום חובו המדויק של האב, אך היא לא צירפה מסמכים שהיו יכולים לבסס את טענתה. מאחר ונטל הראייה לעניין זה הוטל על כתפי המשיבה, והיא לא צירפה אף לא ראשית ראייה בעניין, השופט הסיק מכך שהסכום שננקב לא עוגן במציאות.
בנוסף, השופט ציין שעל פי הכלל המשפטי, "המוציא מחברו עליו הראייה". כלומר, היה על המשיבה להציג ראיות על מנת שבית המשפט יפסוק לזכותה. מאחר שהיא נמנעה מכך, ניתן היה להניח שהבאת הראיות הייתה פועלת לרעתה. בסופו של דבר, מאחר שהמשיבה לא צירפה אסמכתאות לביסוס טענותיה, השופט הורה על מחיקת התביעה על הסף בשל היעדר עילה. זאת מכוח תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי.
