כאשר אדם ממציא המצאה חדשנית, קמה לו זכות בלעדית לשימוש בהמצאתו. דהיינו, פטנט. על מנת לקבל זכות זו, הממציא נדרש לרשום את המצאתו. אולם, על האמצאה לעמוד בתנאים מסוימים שנקבעו בחוק הפטנטים. כאשר האמצאה נרשמה כחוק, ונעשה שימוש בפטנט ללא רשות, קמה לממציא אפשרות לתבוע את המשתמש שלא כדין. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה על הפרת פטנט. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת עסקה בייצור ושיווק מוצרי קוסמטיקה. במסגרת פעילותה העסקית, היא רשמה פטנט על תכשיר רוקחות מסוים. לטענת התובעת, הנתבעת, חברה שעסקה גם היא בייצור ושיווק מוצרי קוסמטיקה שווקה תכשיר מסוים שהפר את הפטנט שנרשם על שם הראשונה.
התובעת עתרה לקבלת צו מניעה שיאסור על הנתבעת להמשיך בייצור ושיווק המוצרים שהיה בהם כדי להפר את הפטנט. בנוסף, בית המשפט התבקש להורות לנתבעת לאסוף את המוצרים המפרים ולהפסיק את מכירתם ואף לשלם לתובעת פיצויים בגין ההפרה. לטענת התובעת, מוצר הנתבעת כלל מספר רכיבים שהיו מנויים ונתבעים בתביעה לפטנט. לכן, שיווק מוצר הנתבעת עלה לכדי הפרת הפטנט.
מנגד, הנתבעת טענה שניתן היה להגיעה לאמצאה שבפטנט על סמך מידע שהיה בפטנטים של חברות קוסמטיקה נוספות, שפורסמו טרם רישום המצאת התובעת. לכן, שיווק ומכירת המוצר לא עלה לכדי הפרה של פטנט התובעת.
המסגרת הנורמטיבית
המסגרת הנורמטיבית להכרעה במחלוקת הייתה חוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967. על פי סעיף 3 לחוק, אמצאה כשירת פטנט הינה מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי. על האמצאה להיות מועילה, חדשה, ניתנת לשימוש תעשייתי ולבטא התקדמות המצאתית. לפי סעיף 4 לחוק, אמצאה הינה חדשה אם לא התפרסה בציבור בישראל ומחוץ למדינה, לפני תאריך בקשת הרישום. הפרסום יכול שיהיה על ידי תיאור, בכתב, מראה, קול או כל דרך אחרת שניתנת לקליטה על ידי בעל מקצוע. לחלופין, ניתן לפרסם על ידי הצגה או ניצול כך שבעל מקצוע יכול לבצע את האמצאה לפי פרטי התיאור.
החלטה
על מנת להכריע במחלוקת בין הצדדים, בית המשפט מינה מומחה מטעמו. מומחה זה קבע שפרסום הפטנט של התובעת לא היה פרסום מוקדם. זאת מאחר וחברת קוסמטיקה אחרת פרסמה קודם לכן פטנט דומה, בפומבי, באופן שבעל מקצוע יכול היה לבצע את האמצאה הגלומה במוצר. כלומר, הפטנט של החברה הקודמת ענה על דרישות החוק, לפסיקת השופט, בניגוד להמצאת התובעת. לא זו אף זו, עיקר האמצאה פורסם כבר בפטנט של חברת הקוסמטיקה המתחרה, כקביעת השופט והמומחה. משכך, עיקר האמצאה שהייתה גלומה בפטנט של התובעת הייתה מוכרת ומובנית מאליה לבעלי מקצוע בתחום. קרי, לא היה בפטנט התובעת התקדמות המצאתית. לפיכך, השופט קבע שהאמצאה הגלומה בפטנט לא הייתה כשירה להירשם כפטנט מלכתחילה.
לאור מסקנה זו, השופט קבע שלא היה טעם לדון בשאלה האם הנתבעת הפרה את הפטנט. עם זאת, לשיטתו, לו האמצאה הייתה כשירה להירשם כפטנט, הנתבעת הייתה מפרה אותו על ידי ייצור ושיווק מוצריה שהיו דומים. בסופו של דבר, התביעה נדחתה.
.JPG)
.jpg)
