חוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, מעניק לבית המשפט סמכות לסיים את הסכסוך בין בעלי הדין בדרך של פשרה. כלומר, מתן פסק דין בתביעה מבלי לנהל את שלבי ההוכחות הנהוגים, לרבות שמיעת עדויות, חקירות נגדיות וחקירות מומחים. על מנת לפסוק על דרך הפשרה, בעלי הדין צריכים לתת הסכמתם לכך. זהו תנאי בלעדיו אין תקומה לתהליך הפשרה.
אולם, בעת ההכרעה, השופט נדרש להפעיל שיקול דעת. כלומר, אי אפשר לקבל הכרעה בסכסוך מבלי לקחת בחשבון שיקולי צדק ויושר, את נסיבות המקרה והדין הפרוצדוראלי והמהותי שחל בעניין. על פי ההלכה המשפטית, פשרה שלא הופעל בה שיקול דעת שיפוטי תעלה לכדי הכרעה שרירותית, לא סבירה ופסולה. דוגמא להכרעה על דרך הפשרה ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
במקרה דנן, בית המשפט נדרש לדון בשאלה האם היה על הנתבע לפצות את התובע עקב נזקי נזילות בדירת האחרון. על פי העובדות, התובע היה בעל הזכויות והחוכר של דירה באחד מרחובות העיר לוד. הנתבע היה הבעלים והחוכר של דירה אחת מעל לדירתו של התובע. כשנתיים לפני הגשת התביעה, התובע הבחין בסימני רטיבות על תקרתו.
משכך, הוא פנה אל הנתבע וביקש לתקן את הנזילות. אולם, הנתבע התעלם מפניותיו. כעבור זמן מה, התובע פנה למהנדס העירייה על מנת לקבל חוות דעת בעניין. המהנדס קבע שחדירת המים לתקרה הייתה מביתו של הנתבע. עלות התיקונים הוערכה על ידי המהנדס בסך של 8,000 ₪. במהלך שנת 2006, התביעה דנן הוגשה והתובע תבע פיצוי בסך 8,000 ₪ בגין עלות התיקון ועוגמת נפש. מנגד, הנתבע הכחיש את הטענות שהועלו נגדו. יש לציין שבעת הדיון בתביעה, המים הפסיקו לחדור לדירת התובע, לאחר שהנתבע תיקן את הבעיה.
קבלת הכרעה על דרך הפשרה
פסק הדין ניתן על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. כלומר, פסק דין שניתן על דרך הפשרה, מבלי שהצדדים נדרשו להביא ראיות לטענותיהם. על מנת להכריע בעניין, השופט עיין בכתבי הטענות, תצהירי העדות הראשית וחוות דעת המומחים. אולם, הם לא נחקרו על דעתם בבית המשפט. במסגרת המחלוקת, השופט העדיף את חוות דעתו של המומחה מטעם התובע. זאת מאחר והמומחה היה בעל השכלה כמהנדס אזרחי וניסיון בתחום.
לעומת זאת, למומחה מטעם הנתבע לא היה ניסיון בעבודת בניין או השכלה בתחום הנדסת מבנים. כמו כן, חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבע כללה תיאורי התכתבות עם גורמים נוספים, לרבות חילופי דברים. השופט הדגיש שתיאורים אלו לא הוו תחליף לבדיקה מקצועית בידי איש מקצוע. לכן, הוא דחה את חוות הדעת. על סמך חוות דעת המומחה מטעם התובע, השופט פסק שהנתבע היה אחראי לנזקי הנזילה. לפיכך, הוא חויב בפיצוי התובע. בחוות דעתו של מומחה התובע, הנזקים הוערכו בסך של 10,500 ₪. אולם, מאחר והתובע הגיש תביעתו על סך של 8,000 ₪, לא היה ניתן לפסוק לו פיצוי מעבר לסכום זה. לכן, הלכה למעשה, התובע לא קיבל פיצוי עבור עוגמת נפש, אלא רק עבור חלק מעלות תיקוני התקרה עקב הנזילה. בסופו של יום, הנתבע חויב לשלם לתובע פיצוי בסך 8,000 ₪.
.jpg)
