העברת בעלות במרמה ובחינת רישום משכון על פי תקנת השוק

נשוא המחלוקת של התובענה הנוכחית הינו רכב סובארו אימפרזה. התובע טען כי הרכב שלו מכוח בעלות, ואילו הנתבע, בנק הפועלים, טען כי הוא שייך לו משום שהוא מושכן לטובתו. השאלה לה נדרש בית המשפט הייתה האם המשכון נרשם כדין או לא? במקרה דנן, התובעת הייתה חברה להשכרת מכוניות והיא הייתה הבעלים של הרכב. את הרכב נשוא המחלוקת היא השכירה לחברה אחרת. ביום 14.4.04, על פי רישומי משרד הרישוי, עברה הבעלות לטובת אישה בשם ויקטוריה.

יש לכם שאלה?

פורום גביית חובות

פורום הוצאה לפועל

פורום פשיטת רגל

פורום חשבון מוגבל

ביום 15.4.04, יום לאחר העברת הבעלות ברכב על שמה של ויקטוריה, בנק הפועלים העמיד לזכות ויקטוריה הלוואה אשר הובטחה באמצעות רישום משכון על הרכב, והמשכון נרשם אצל רשם המשכונות. ויקטוריה לא עמדה בתשלומי ההלוואה, נפתח כנגדה תיק הוצאה לפועל, וכונס הנכסים מטעם הבנק ביקש לממש את המשכון.

כונס הנכסים תפס את הרכב, לאחר שזה היה בהחזקתו של העובד מטעם החברה שהשכירה את הרכב. ויקטוריה עזבה את הארץ וכך נוצר מצב בו מתנהלים הליכים בין התובע, שטען כי הוא היה הבעלים של הרכב והעברת הבעלות במשרד הרישוי זויפה, לבין הבנק שטען כי הוא בעל משכון שנרשם כדין ולכן הרכב צריך להיות שלו.

טענות הצדדים

התובעת טענה כי היא מעולם לא הכירה את ויקטוריה ומעולם לא מכרה לה את הרכב. לטענתה, רישום הבעלות נעשה במרמה ובזיוף. כמו כן, התובעת הוסיפה כי הרכב מעולם לא יצא מהחזקתה של החברה, שהשכירה את הרכב, ולכן לא יכול להיות שויקטוריה הציגה בפני הבנק את הרכב כאשר זה ביקש לראותו. התובעת טענה כי לא התקיימו במקרקה דנן תנאי תקנת השוק. הבנק טען, לעומת זאת, כי בעת מתן ההלוואה לויקטוריה הוצג בפניו רישיון הרכב המקורי. כמו כן, לטענתו, הרכב נבדק על ידי עובד הבנק. הטענה של הבנק הייתה כי רישום המשכון נעשה תחת תנאי תקנת השוק.

בית המשפט ציין כי הוכח בפניו שהעברת הבעלות נעשתה במרמה. למרות זאת, נקבע כי יש לבדוק האם רישום המשכון נעשה על פי תנאי תקנת השוק. אם אכן זהו הדבר, הרי שלמרות שהבעלות לא עברה, הבנק יגבר על הבעלים והרכב יועבר אליו.

תקנת השוק בחוק המשכון

דיני קניין קובעים כי אין אדם יכול להעניק יותר ממה שיש לו. למרות זאת, לכלל יש חריג בדבר תנאי תקנת השוק שנולד להגן על צרכי המסחר. תקנת השוק קובעת שאדם יכול למשכן נכס שהוא אף אינו הבעלים שלו, וזאת בתנאי שמי שלטובתו נרשם המשכון מוכיח את ארבעת אלו:

• הנכס שמושכן היה בחזקתו של הממשכן.
• הנכס הממושכן הופקד או שהמשכון נרדם כדין. 
• הנושה פעל בתום לב. 
• הנכס בא לידי הממשכן על דעת בעליו או על דעת מי שהיה זכאי להחזיקו.

לגבי התנאי הראשון, הבנק טען כי הרכב הממושכן היה בחזקתה של ויקטוריה כאשר נערך הסכם המשכון. לטענתו, פקיד הבנק בחן את הרכב מחוץ לסניף. בית המשפט ציין כי ביצוע בדיקה של לוחית רישוי על ידי הבנק לא הייתה מספיקה. הבנק לה היה יכול להסתפק בבדיקה סתמית אלא היה עליו לבדוק בצורה יסודית יותר. דהיינו, היה על הבנק לבחון האם התקיימה התאמה בין המסמכים אשר הוצגו בפניו ובין הרכב (בדיקת שלדה ועוד). אי לכך, נקבע כי המסקנה היא שהבנק לא עמד בתנאי זה ולכן ניתן לקבוע רק על סמך זאת כי המשכון לא נרשם כדין. למרות זאת, בית המשפט המשיך לבדוק גם את שאר הפרמטרים.

לגבי התנאי השני, לא הייתה מחלוקת כי המשכון נרשם כדין ותנאי זה התקיים. עם זאת, לגבי התנאי השלישי, בית המשפט קבע כי הבנק "התעלם מאיתותי האזהרה שהיו". לדוגמא, ויקטוריה פתחה את חשבון הבנק בספטמבר אבל עד חודש ינואר לא הייתה בו פעילות. נוסף לכך, כאשר היא נטלה את ההלוואה חשבון העו"ש שלה היה במינוס 16,000 ₪. גם תנאי זה לא מתקיים לטובתו של הבנק. לגבי התנאי הרביעי, בית המשפט קבע כי העדים מטעם התובעת היו אמינים. "ברור כי הם אינם מכירים את ויקטוריה והרכב לא יצא מהחזקתם, ולכל הפחות לא בהסכמתם. לכן, גם תנאי זה אינו מתקיים", נכתב בפסק הדין. "לסיכום, הבעלות ברכב לא עברה לויקטוריה, והמשכון נרשם לטובת הבנק שלא כדין ולא על פי תנאי תקנת השוק. במקרה זה, התובע גובר על הבנק והוא הבעלים של הרכב".