סעיף 5(ג) לחוק הערבות קובע שאם הנושה והחייב הסכימו לשנות את החיוב הכספי, שלא על דרך הגדלת או הקטנת החוב, אזי חיובו של הערב כלפי בעל החוב משתנה בהתאם. אולם, אם מדובר בשינוי יסודי שהביא לפגיעה בזכויות הערב, האחרון יכול לבטל ערבותו. להלן דוגמא לשימוש בסעיף זה.
יש לך שאלה?
פורום פינוי שוכר
פורום גביית חובות
פורום מקרקעין
פורום התנגדות לביצוע שטר
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה כספית לתשלום דמי שכירות. על פי עובדות המקרה, התובע השכיר חנות והנתבע 3 חתם על החוזה כערב, יחד עם אדם נוסף. השוכר לא שילם את שכר הדירה ועל כן, התובע הודיע לו על כוונתו לבטל את החוזה. יש לציין שהודעת הביטול נשלחה גם לערבים. לאחר מכתב ההתראה, השוכר שילם את שכר הדירה, אך כעבור מספר חודשים, שוב הפסיק לשלם. לפיכך, התובע הודיע לו ולערבים על ביטול החוזה באופן סופי. נגד השוכר הוצא צו פינוי והחל הליך הוצאה לפועל, במטרה לגבות את חוב שכר הדירה. אולם, הליך זה לא נשא פרי ולכן התובע ביקש לממש את הערבות.
הערבים אישרו שהם נתנו פרטיהם בחוזה אך טענו שבינם לבין התובע לא נכרת חוזה ערבות תקף. שכן, הם לא חתמו על כתב הערבות שהיה בסוף ההסכם, למרות שמילאו פרטיהם כערבים במקומות שיועדו לכך בהסכם עצמו. הודגש שהחתימה על החוזה נעשתה במהירות, מבלי לקרוא את תוכנו. עוד נטען שבמעמד זה, כתב הערבות לא נחתם. כמו כן, הנתבע טען שהייתה לו זכות לבטל את ערבותו במקרה זה, מכוח סעיף 5(ג) לחוק הערבות, לנוכח השינוי היסודי שנעשה בתנאי הסכם השכירות בדיעבד, מבלי להודיע על כך לערבים.
קיומו של כתב ערבות תקף
במחלוקת זו, שבין התובע לערב, העיד גם השוכר. לטענתו, הוא שילם את דמי השכירות ולחוזה הערבות שנחתם בין התובע לנתבע לא היה תוקף. אולם, השופטת קבעה שעדות זו לא הייתה אמינה וניכר היה שהשוכר ניסה לחלץ את הערבים, שהיו מכריו, מהערבות אליה התחייבו. מאמצי חילוץ אלו פעלו לרעת הנתבע, מאחר והשופטת קבעה שבעת חתימת הסכם השכירות הראשון הבין וידע על מה הוא חותם והתחייב לערוב לשוכר. כלומר, השופטת קבעה שכתיבת שמו של הנתבע במקום שיועד לכך בחוזה הייתה מחייבת.
לאחר מכן, השופטת דחתה את טענת הנתבע שחתם על ההסכם מבלי לקרוא אותו ושלא ניתנו לו הסברים אודות הערבות. היא הדגישה שעל פי עדותו של הנתבע עצמו, הוא ידע מה השוכר ביקש ממנו לעשות והסכים לכך. הסכמה זו באה לביטוי בכך שהנתבע הגיע לפגישה בין התובע לשוכר מתוך כוונה וגמירות דעת להוות ערב.
סעיף 5(ג) לחוק הערבות
עם זאת, בסופו של דבר נקבע שהנתבע לא חב לתובע את גובה הערבות. זאת מאחר ובין הצדדים לא הייתה מחלוקת שהתובע העניק לשוכר הקלות בתנאי ההסכם, הן במעמד החתימה והן לאחר מכן. הקלות אלו ניתנו מבלי ליידע את הערבים ועלו לכדי שינוי מהותי בתנאי החוזה. דוגמא לאחת מההקלות הייתה קבלת בקשת השוכר להחליף את השיקים שנמסרו לתשלום שכר הדירה באמצעי תשלום אחר, שיכסה את כל תקופת השכירות. השופטת ציינה ששינוי זה היה בגדר שינוי יסודי מבחינת סיכון הערבים והמצג שהוצג להם במעמד חתימת החוזה.
כמו כן, נקבע ששינוי זה לא רק שהיה יסודי, אלא עלה לכדי פגיעה בזכויות הערבים. זאת משום שהוא הגדיל את הסיכון שהוטל עליהם ועלול היה לפגוע בהם. על כן, השופטת קיבלה את טענת הנתבע שעמדה לו זכות לבטל את הסכם הערבות מכוח סעיף 5(ג) לחוק הערבות והתביעה לתשלום החוב נדחתה.
עודכן ב: 20/06/2011