הפסקת ייצוג בגין רשלנות ותביעת שכר טרחה שהוגשה על ידי עורך דין

כאשר אדם מגיע עם בעיה לעורך הדין ומבקש ממנו לסייע לו, נוצרים יחסי עורך דין לקוח אשר במסגרתם עוה"ד צריך לעבוד לטובתו של הלקוח. אולם, מטבע הדברים, לפעמים מתגלעים חילוקי דעות בין הצדדים. כפי שנראה להלן, ישנם מקרים בהם יחסי עורך הדין לקוח הופכים להיות גם יחסים של תובע ונתבע, בין אם זה כתוצאה מכך שהלקוח לא שילם את שכר הטרחה, ובין אם הלקוח תובע את עורך הדין בגין רשלנות מקצועית.

במקרה זה, מדובר בתביעה של עו"ד, כאשר הנתבע הינו לקוחו לשעבר אשר הפסיק באופן חד צדדי את ההתקשרות בין שניהם. התובע נשכר על ידי הנתבע לייצגו בתביעת נזיקית בעקבות תאונת דרכים, שכר הטרחה אשר הוסכם בין הצדדים היה "אחוז מסוים מסכום התביעה שהיה אמור להתקב".. למרות זאת, יחסי עורך הדין-לקוח בין הצדדים השתבשו כאמור. הנתבע הפסיק את הייצוג לאחר שהתובע כבר החל לנהל בשבילו את תביעתו.

העובדות שהובילו להפסקת הייצוג

הנתבע היה מעורב בתאונת דרכים בעת שנסע על אופנוע שהיה שייך לבנו. הוא הגיש לחברת הביטוח של הרכב הפוגע את תביעתו, אבל התברר בדיעבד כי האופנוע עליו רכב התובע לא היה מבוטח בביטוח חובה. חברת הביטוח, מצידה, הגישה בקשה למחיקה על הסף. עורך דינו של הנפגע הוסיף בכתב התביעה המתוקן את קרנית, התאגיד שמפצה את מי שאין לו ביטוח חובה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

כאשר קרנית נתבעת, היא יכולה לחזור בתביעה לאדם שבאשמתו לא הונפקה פוליסת ביטוח החובה, במקרה זה, היה זה בנו של הנתבע. לכן, קרנית הגישה הודעת צד ג' לבנו של הנתבע. וכך נוצר מצב מוזר מבחינתו של הנתבע. מצד אחד, הוא הגיש תביעה לפיצוי. מצד שני, היה סיכוי כי אם יתברר שהוא יזכה בתביעתו, מי שיפצה אותו הוא בנו. לאור ההתנהלות דלעיל, הלקוח עזב את עורך דינו ועבר לעו"ד אחר על מנת שייצג אותו.

מהות התביעה

כאמור, התובע בתביעה זו היה עורך דין אשר דרש מהלקוח-הנתבע שישלם לו שכר טרחה ראוי. מנגד, הלקוח טוען כי עורך הדין נהג ברשלנות בעת ניהלו תביעתו. בית המשפט בחן את התביעה מנקודת המבט של הרשלנות המקצועית. דהיינו, האם התובע התרשל כאשר ייצג את הנתבע בהליכים בעקבות תאונת הדרכים שעבר?

הכרעת בית המשפט

בית המשפט קבע כי בחינת פעולותיו של עורך הדין צריכה להיות לאור "מתחם הסבירות". כלומר, האם פעולותיו של התובע היו סבירות בנסיבות העניין? הסיטואציה בה הוגשה תביעת הנתבע הייתה מורכבת ובית המשפט קבע כי "היה מקום רב לשיקול דעת" מבחינת עורך הדין. נראה כי המהלך שנקטה קרנית היה מהלך טקטי, מהלך שהצליח לזעזע את התובע ועלה בידו לשנות את פעולותיו המשפטיות. בית המשפט קבע כי עצם העובדה שהתובע לא חישב מהלך כזה מראש, לא עלתה כדי רשלנות מצידו. אי לכך, נקבע כי פעולותיו של התובע עבור הנתבע לא חרגו ממתחם הסבירות, ועורך הדין לא התרשל בביצוע תפקידו.

שכר הטרחה הראוי

כאשר שכר הטרחה נקבע באחוזים מסכום התביעה, שכר הטרחה בעצם מהווה תמריץ עבור עורך הדין להצליח בתביעתו. השאלה היא מה קורה כאשר הלקוח מפסיק את הטיפול ביוזמתו? בית המשפט קבע כי כל אדם זכאי לשכר ראוי עבור עבודתו, והדבר תקף גם במקרה זה בו עורכי הדין לא לקחו בחשבון, וגםלא היו אמורים לקחת בחשבון, את הסיכון של הפסקת הייצוג ללא סיבה מוצדקת. לסיכום,  נקבע כי על פי העובדות שהוכחו, אם התובע היה מצליח לשכנע את הנתבע לקבל את הצעת בית המשפט, השכר הראוי שלו היה עומד על כ-6,000 ₪. אולם, גם לאחר הצעה זו, התובע עשה פעולות נוספות לטובתו של הנתבע. לאור העובדות הללו, בית המשפט פסק לטובתו של הנתבע סכום של 6,900 ₪ בתוספת מע"מ.