דחיית תביעה מפאת אי הבאת ראיות תובע ואי הגשת תצהירים במועד

בעל דין במשפט הישראלי אשר טוען כי עומדת לזכותו עילת תביעה בסוגיה מסוימת, נדרש להביא ראיות לצורך הוכחת תביעתו. במשפט הפלילי, הגוף אשר מגיש התביעה ומציג הראיות הוא המדינה (באמצעות הפרקליטות) ולא מי שכלפיו בוצעה העבירה. במשפט האזרחי, הגוף אשר מגיש את התביעה הוא אשר נדרש להביא את הראיות כדי להוכיח את טענותיו. דהיינו, יכול להיות גם אדם פרטי אשר יגיש תביעה אזרחית ויידרש להוכיח את תביעתו.

יש לכם שאלה?

פורום תביעה אזרחית

את התביעה הוא יוכיח באמצעות ראיות שיביא - בין אם ראיות בכתב, ראיות שבעל פה (עדויות), ראיות שבעצמים ועוד. בנוסף, במשפט אזרחי, נדרש אדם המגיש תביעה, להגיש לצידה גם תצהירים חתומים על ידו ועל ידי עורך דין, ובהם הוא מתחייב לנכונות טענותיו, ראיותיו ותביעתו בכללותה.

מעשה שהיה כך היה. חברה קבלנית העוסקת בעבודות פיתוח הגישה תביעה כספית בסך 410 אלף ₪ כנגד גוף שהוקם על ידי אחת מהמועצות האזוריות בארץ. החברה התובעת הגישה מועמדות במכרז שניהל הנתבע לביצוע עבודות תשתית בתחום הביוב. ועדת המכרזים של הגוף הנתבע קיבלה הצעה של חברה אחרת (אשר צורפה גם היא כנתבעת לתיק זה). התובעת טענה כי בעת פתיחת תיבת ההצעות, הסכום שהציעה הזוכה במכרז היה גבוה מזה שהציעה היא (היינו התובעת). לדידה של התובעת, הדבר קרה בשל העובדה שבין יתר המסמכים שהגישה הזוכה במכרז היה מסמך ובו הנחה שתינתן על ידי החברה שלימים זכתה במכרז, מה שהביא לזכייה.

בתיק התנהלה ישיבת קדם משפט. זו ישיבה אשר מתבצעת בטרם המשפט ובה למעשה מנוהל חלק מההליך העיקרי. כך למשל, ניתן להודות בחלק מהעובדות, לבקש לחשוף מסמכים רבים ככל האפשר, לענות על שאלון וכו'. כלומר, מדובר בהליך דיוני שבו נדונים עניינים טכניים ולא מהותיים כשמטרתם לייעל את ההליך על ידי קיצורו. במקרה דנן, התובעת הודיעה במהלך קדם המשפט כי לא ניתן צו מניעה זמני ולכן העבודות בוצעו על ידי החברה שזכתה במכרז, ובמלואן. לכן, הגישה תביעה לפיצוי כספי ולא תביעה לביטול ההסכם עם החברה האחרת וחתימה על הסכם עימה.

האם יש לדחות את מועד הדיון בגלל רשלנות הנתבעת?

בית המשפט חייב את הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית. אך, עד מספר ימים לפני הדיון, הצדדים לא שלחו אף תצהיר לבית המשפט. באותו יום, התובעת הגישה בקשה דחופה ובה ביקשה לדחות את מועד הדיון מאחר שהועברו לידה מסמכים (בשל חובת הגילוי) מאוחר מאוד והיא לא הספיקה לעבור עליהם כיאות ולהגיש את ראיותיה בהתאם. הנתבעת (החברה שזכתה במכרז) התנגדה נחרצות לדחיית הדיון, בטענה שלתובעת היה מספיק זמן, וכל שהיא מנסה הוא לגרום לנתבעת להיות "בת ערובה" שלה.

הבקשה לדחיית הדיון נדחתה. התובעת החליטה כי תשתמש בראיות שהוגשו על ידה בהליכים קודמים בין הצדדים. הנתבעת התנגדה לכך בטענה שפעולה זו מהווה הפרת החלטות של בית המשפט בנוגע להגשת ראיות ושימוש לרעה בהליכי משפט. עוד נטען כי ההודעה מעמידה את הנתבעת במקום שאינו הוגן, מבלי שיכולה להתכונן לחקירות העדים או להגיש ראיות במענה לראיות התביעה.

בית המשפט קבע כי התובעת לא הגישה תצהירים בזמן ולא מסרה כל הודעה ביחס לראיותיה בהתאם להחלטת בית המשפט שניתנה לפי תקנה 168(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. בהחלטתו, עמד בית המשפט על תכליתה של התקנה - הבטחת יעילות ואפשרות לצדדים להתכונן על ידי בחינת הראיות של הצד האחר. אמנם קיימת תקנה אשר מאפשר לבעלי דין להסתמך על ראיות שהוגשו בהליכי ביניים אך זו כפופה לתקנה 168(א) הנ"ל - כלומר במועד שקבע בית המשפט להגשת הראיות, ולא מאוחר יותר כפי שניסתה התובעת לעשות.

מדובר בשימוש שאינו ראוי בהליכי המשפט. צוין כי התובעת הייתה צריכה להגיש את הבקשה לבית המשפט עת התגלו הקשיים ולא כה מאוחר כפי שקרה בפועל. בית המשפט ראה בכך אי ציות להחלטותיו ולכן לא אפשר לתובעת להביא את ראיותיה. עוד נקבע, כי התובעת בזבזה את זמנו של בית המשפט ולכן הפסידה את ההזדמנות שלה להוכיח את טענותיה. לכן נדחתה התביעה והתובעת חויבה בתשלום הוצאות משפט לנתבעת.