ב' ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום אשר דחתה קבלת ראיות חדשות, לאחר הגשת הסיכומים. בית המשפט ציין כי אם הייתה מתקבלת במקרה זה "חבילת ראיות חדשה", היה נגרם לנתבעת עוול ולא בצדק. לאחר הגשת הסיכומים על ידי הצדדים במשפט במקרה שלפנינו, בא כוח הנתבעות הגיש בקשה לצירוף ראיות חדשות. הטיעון המשפטי שעמד בבסיס בקשתו נגע לבקשת הנתבעות להוכיח שיטתיות של התובע בהגשת תביעות כפל כספיות.


בית המשפט דחה את הבקשה, והציג כמה נימוקים לדחייתו. ראשית, נמצא כי בקשת בא כוח הנתבעות התבססה על מידע ישיר, עקיף ושמיעתי, שהיה ידוע לנתבעות שנים רבות לפני מועד הדיון. על כן, בית המשפט קבע כי היה צריך לאמת את המידע האמור במסגרת החקירות בבית המשפט, אך לא נעשה כן.

 

שנית, נמצא כי החומר העובדתי שנטען, לא היה מגובש וכלל מידע כללי בלבד על תביעות שהוגשו או שהיו אמורות להיות מוגשות, ללא כל תשתית עובדתית באשר להליכים המשפטיים שנגעו לעניין. שלישית, בית המשפט בחן את טענתו של בא כוח הנתבעות באשר לתחולת הלכת מורגנבסר על האירועים הנדונים במקרה זה. לאור בחינת הפסיקה, נמצא כי הלכה זו לא הייתה מנותקת מהעובדות שנדונו באותו עניין, ועל כן, הייתה קשורה לטענות רמייה שהיו חלק משרשרת של רמאויות.

 

בית המשפט קבע כי במקרה זה, לא הייתה כל ראיה למעשה רמייה של התובע, וכן לא הייתה קביעה של ערכאה אירופאית שיפוטית כלשהי כי התובע ביצע מעשה רמייה. רביעית, בית המשפט בחן את פסיקת השופט אגרנט בע"פ 265/64 שיוביץ נ' היוע"מ ובערעור שכנגד פד"י יט (3) 421, ומצא כי מטרת עדות שיטה היא לאמת את הכוונה הפלילית המיוחסת לנאשם, ועל כן, האספקט האזרחי של עדות שיטה הינו חריג ומיוחד. בנוסף, בפסק דין חלמסקי, בית המשפט קבע כי כאשר עצם מעשה מוכח, אך קיים ספק באשר למניע או באשר לטיב המעשה, אז מותר לבית המשפט להסיק את כוונת המרמה מתוך מעשים דומים שקרו.

 

על כן, נקבע כי רק לאחר שהוכח כי בוצע מעשה רמייה, ניתן להסיק על כוונת המרמה. בנוסף, נבחנה גישת הפסיקה בנוגע לקבלת ראיות חדשות לאחר שלב הסיכומים במשפט, ונמצא כי פעמים רבות קבלה שכזו יכולה לגרום עוול לאחד הצדדים. גם במקרה שלפנינו בית המשפט מצא כי אם בקשת בא כוח הנתבעות להגיש ראיות חדשות הייתה מתקבלת, היה נגרם עוול לתובע. בכדי לתמוך במסקנה זו, בית המשפט הציג גם את גישת המשפט העברי לעניין, לפיה כדי לסתור את הדין יש צורך שהצד המבקש יוכיח שהראיות נשוא הבקשה לא היו מצויות ברשותו, ויוכיח כי הוא לא ידע על קיומן. לאור כל זאת בקשת הנתבעות להגשת ראיות חדשות נדחתה.