בת"ד 20031/06 מדינת ישראל נגד רועי רוזנצוויג, הנאשם הורשע בבגרימת מוות ברשלנות עקב תאונת דרכים. בתאונה שבה עסק תיק זה, הנאשם נפצע באורח קשה ונותר נכה גופנית ונפשית. השופטת יישמה בתיק זה את הלכת רוזנצוויג לפיה הקטל בכבישים מחייב להחמיר בענישה, כאשר יש לשים דגש על האינטרס הציבורי ולהפחית במשקל היחסי שניתן לנסיבות האישיות של הנאשם.
יש לך שאלה?
במקרה שלפנינו, הנאשם נהג במשאית שהייתה עמוסה בקופסאות של בקבוקי שתייה, בכביש דו סטרי שבו נתיב לכל כיוון, ובין המסלולים היה קו הפרדה רצוף. על יד הנאשם ישב המנוח. הכביש שבו הנאשם נהג היה במגמת ירידה ומרובה בעיקולים, והמהירות המרבית המותרת בו הייתה 80 קמ"ש. באחד מקטעי הכביש, שבו הייתה ירידה תלולה, הנאשם איבד את השליטה במשאית, והמשאית חצתה את נתיב הנסיעה הנגדי, התנגשה במעקה הבטיחות והתהפכה על דופן שמאל. כתוצאה מהתאונה, המנוח נהרג במקום והנאשם נפצע קשה מאד.
הנאשם הודה כי הוא גרם למות המנוח, מכיוון שהוא נהג במהירות שלא תאמה את תנאי הדרך, ולכן הוא איבד שליטה על הרכב. לחובת הנאשם היו רשומות 23 הרשעות קודמות ושתי תאונות דרכים שבהן הוא היה מעורב. בגין התאונה הראשונה, הנאשם הורשע בעבירת נהיגה בקלות ראש, והושת עליו מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך שנתיים. בגין העבירה השנייה, הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש, סטייה מקו נסיעה והתנהגות הגורמת נזק, ורישיונו נפסל בפועל לתקופה של 5 חודשים ולפסילה על תנאי ל-4 חודשים למשך 3 שנים. התאונה שבה עסק גזר הדין שלפנינו, אירעה כ-3 חודשים לאחר התאונה השנייה וזמן קצר לאחר שנסתיימה הפסילה שנגזרה על הנאשם.
תסקיר שירות המבחן
בתסקיר שירות המבחן תואר כי הנאשם היה אב ל-3 ילדים, וכי הוא התקשה בתפקוד היומיומי בגלל מצבו הפיסי לאחר התאונה. בנוסף, בעקבות התאונה, נכותו הפיסית של הנאשם הוכרה בשיעור של 100%, ונכותו הנפשית הוכרה בשיעור של 20%. יש לציין כי מאז התאונה הנאשם ניסה להתאבד מספר פעמים. בתסקיר צוין כי מעשיו של הנאשם בתאונה נגדו את התנהגותו הנורמטיבית, ולכן המלצת שירות המבחן הייתה להימנע ממאסר בפועל. כמו כן, נטען כי לאור מצבו, הנאשם לא היה יכול לבצע עבודות שירות, ולכן הומלץ להטיל עליו עונש של מאסר על תנאי ופסילת רישיון בשילוב צו מבחן.
טיעוני הצדדים
בא כוח המאשימה טען שמכיוון שהאינטרס הציבורי שבהרתעה היה אמור לגבור על האינטרס הפרטי, ומאחר שמעשי הנאשם נמצאו על הרף הגבוה של רשלנות, היה צורך להטיל עליו מאסר בפועל, לפסול את רישיונו לתקופה של 15 שנים ולהפעיל את המאסר על תנאי שעמד כנגדו.
מנגד, בא כוח הנאשם טען כי שירות בתי הסוהר לא היה ערוך לטפל באנשים בדרגת נכותו של הנאשם, וכי לנאשם היו נטיות אובדניות והוא היה עלול להתאבד בכלא. על כן, לטענתו, היה על בית המשפט לקבל את המלצות שירות המבחן. נציגת שירות בתי הסוהר טענה כי בבית הסוהר היה מערך רפואי מקצועי לטיפול גם בנכים, ואף מערך לטיפול נפשי בכלואים המבקשים לשים קץ לחייהם.
גזר הדין
בית המשפט מצא כי הנאשם גרם ל-3 תאונות דרכים תוך זמן קצר, ועל כן הוא לא הפיק את הלקח הנדרש. בנוסף, נמצא כי גיליון ההרשעות של הנאשם העיד על זלזול עמוק בחוק. בית המשפט לא קיבל את חוות הדעת של תסקיר המבחן לפיה, מעשיו של הנאשם בתאונה נגדו את התנהגותו הנורמטיבית, וקבע כי יש להגיע למסקנה הפוכה. כמו כן, צוין כי גישה סלחנית של מערכת המשפט עלולה הייתה לגרור היעדר הרתעה ולשלוח מסר סלחני לעברייני תנועה.
עוד נקבע שלמרות חוות הדעת הרפואיות והפסיכיאטריות שהוגשו על ידי בא כוח הנאשם, ניתן היה למצוא פיתרון שכלל בית סוהר מיוחד לאסירים תשושי נפש ומוגבלים פיסית, אשר היה יכול לספק את צרכיו של האחרון. יש לציין כי כאשר בית המשפט שקל את תקופת המאסר, לא נעלמה מעיניו העובדה שהנאשם נפגע מאד בתאונה וכי הוא סבל מנכות פיסית קשה שהכבידה על חיי היומיום שלו. בנוסף, הובאה בחשבון חרטתו על מעשיו. לבסוף, בית המשפט גזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים ופסילת רישיון לתקופה של 20 שנה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
