בפרשה זו דובר בתאונת דרכים בין משאית והנגרר שלה, אשר היו רכוש התובעת, לבין רכב אשר היה מצוי בבעלות הנתבעת 1, בו נהג הנתבע 2. הנתבעת 3 היא חברת הביטוח של הנתבעת 1. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי אחריות הנתבעים בדבר קרות התאונה והנזק לתובעת. המחלוקת בעיקרה נגעה לשאלת גובה הנזק והאשם התורם לקרות התאונה, אשר הנתבעים ייחסו לתובעת. האשם התורם נבע, כנטען, מכך שהמשאית עמדה במקום אשר אינו מיועד לעמידת כלי רכב.
יש לכם שאלה?
התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי מומחה מטעמה, לפיה הנזק הכולל של התובעת בגין התאונה הוא בסך של 406,154 שקלים. הנתבעים גם הם צירפו חוות דעת שמאי מומחה מטעמם, לפיה גובה הנזק הכולל של התובעת מגיע לכ-114,491 שקלים בלבד. עקב פער ניכר זה בין חוות הדעת של הצדדים, בית המשפט מינה מומחה מטעמו אשר העריך את גובה נזק התובעת בעלות כוללת של 81,000 שקלים, וזאת משום שהמשאית והנגרר של המשאית תוקנו בחברון, בה מחיר התיקון נמוך באופן משמעותי.
ההכרעה
לעניין חוות דעת המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, השופט ציין: "התרשמתי כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט עניינית ומקצועית שעה שניתנה תוך שקלול של מכלול הנתונים הרלוונטיים אותם אסף המומחה הן מהתובעת והן מהנתבעים וניתוח חוות הדעת מטעמם".
כאמור, התובעת טענה כי שילמה סכום של 406,154 שקלים עבור תיקון המשאית והנגרר ועבור השבחת המשאית. עם זאת, התובעת לא צירפה לתביעתה קבלות המוכיחות כי זהו אכן הסכום שהוציאה. עובדה זו עודדה את בית המשפט שלא לקבל את גרסת התובעת בדבר נזקה, ולאמץ את חוות הדעת המומחה שבית המשפט מינה.
לעניין האשם התורם, בית המשפט בחר לקבל את חוות דעת השמאי מטעמו, לפיה יש לאמוד את הנזק לפי סכום עלות התיקון בחברון, עיר בה העלות נמוכה בהרבה. היות והכלל הנזיקי הוא השבת המצב לקדמותו, בית המשפט קבע ש"יש לקבוע כי עלות הנזק הינה עלות התיקון בפועל". כלומר, יש לחשב את הנזק שנגרם לתובעת על פי הנקבע חוות דעתו של מומחה בית המשפט. אי לכך, נקבע לשאלת האשם התורם אין כלל חשיבות.
בית המשפט ציין כי התנהגות התובעת הייתה חסרת תום לב היות והיא הגישה הצעת מחיר מנופחת, בעוד שתיקנה את הרכב במקום זול הרבה יותר. לפיכך, בית המשפט קבע כי התובעת לא הייתה זכאית לתשלום חוות דעת השמאי מטעמה וגם לא להוצאות המשפט, בייחוד היות וחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט הייתה קרובה יותר לחוות דעת הנתבעים. לפיכך, בית המשפט חייב את הנתבעים בסך 81,000 עבור נזק התובעת. עם זאת, התובעת כבר קיבלה 102,000 שקלים מהנתבעים. לכן, בית המשפט דחה את התביעה והורה על התובעת לשלם עבור העד המומחה שבית המשפט מינה ולשלם עבור הוצאות הנתבעים: שכר הטרחה והוצאות המומחה.
.jpg)
