נכות תפקודית הינו מושג בדיני נזיקין, שמטרתו לתאר את מידת הפגיעה בכושר התפקוד של ניזוק. יש לשים לב לכך שאין הכרח כי הנכות התפקודית תהא זהה לנכות הרפואית שנגרמה לניזוק. בעיקרון, ההלכה הפסוקה היא שהנכות הרפואית נקבעת על ידי המומחים הרפואיים, ואילו הנכות התפקודית נקבעת על ידי בית המשפט. בבוא בית המשפט לקבוע את הנכות התפקודית, שומה עליו לתת משקל לגורמים שונים כמו עיסוק הניזוק, גילו, השכלתו וגורמים נוספים אחרים.
יש לכם שאלה?
התובעת נפגעה בתאונת דרכים, כאשר הייתה הולכת רגל. הנתבעת במקרה דנן הייתה חברת הביטוח של הרכב אשר פגע בתובעת, והיא הודתה בעצם קרות התאונה ובחבותה לפצות את התובעת בגין התאונה. המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב שאלת גובה הנזק. לאחר התאונה, התובעת התלוננה על רגישות בגב התחתון, ועל כן נבדקה בבית החולים. בבדיקה לא נמצאו סימנים לפגיעה, ועל כן התובעת שוחררה עם המלצות לאנלגטיקה, למעקב רפואי ולמנוחה בת 3 ימים.
התובעת נבדקה גם על ידי מומחית שמונתה מטעם בית המשפט. התובעת טענה בפני המומחית כי הטיפול הרפואי שעליו המליצו לה בבית החולים היה דל ביותר, וכי היא מתכננת לעבור טיפול פיזיותראפי. המומחית קבעה כי הייתה קיימת אצל התובעת רגישות באזור עמוד השדרה המותני, אך נקבע גם כי היא מסוגלת לעמוד הן על עקביה והן על אצבעותיה, ולא נמצא כל ממצא נוירולוגי שנגע לגפיים התחתונות או להגבלה בתנועת עמוד השדרה הגבי.
המומחית הוסיפה וקבעה כי התובעת סבלה עוד קודם לתאונה מסימפטומים של תזוזת החוליות זו על גבי זו, שגרמו להגבלה קלה בתנועת עמוד השדרה המותני. על כן, נקבעו לתובעת אחוזי נכות בשיעור 10%, כך ש- 5% יוחסו לעברה, ו- 5% יוחסו לתאונה.
נכות תפקודית - פגיעה אורטופדית ועיסוק כרקדנית
באשר לנכות התפקודית, בית המשפט מצא כי לא הובא על ידי התובעת כל תיעוד לכאבי גב או לטיפולים בשלושת החודשים הראשונים לאחר התאונה. לכן, נמצא כי מאמירתה של התובעת כי ברצונה להתחיל לעבור טיפולים פיזיותראפיים, נדף ריח של מגמתיות באשר לחומרת הפגיעה. התובעת טענה כי היא הייתה רקדנית ומורה לריקוד. אולם, בית המשפט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות שתמכו בטענתה זו, ועל כן נקבע כי התובעת לא הייתה רקדנית מקצועית. לאור כל זאת, בית המשפט מצא כי למרות המגבלות הקלות שנמצאו בעמוד השדרה המותני של התובעת, מכיוון שלא נמצאו מגבלות תנועה בעמוד השדרה הגבי, ומכיוון שלא נמצאה מגבלה לעמוד על האצבעות או על העקבים, התאונה לא גרמה לנזק שהגביל את התובעת מלרקוד או מללמד ריקוד. על כן, נקבע כי הנכות התפקודית של התובעת הייתה בשיעור 5%.
בית המשפט פסק לתובעת פיצויים בגין כאב וסבל . באשר לפיצוי בגין הפסדי שכר, בית המשפט מצא כי מכיוון שנכותה התפקודית של התובעת שנבעה מהתאונה הייתה מזערית, ומכיוון שהתובעת לא הביאה הוכחות בנוגע להפסדי השכר שלהם טענה, בית המשפט פסק פיצוי מינימאלי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד. באשר לעזרת הזולת, נקבע כי לא הוכח דבר בעניין, מכיוון שתקופת אי הכושר של התובעת הייתה מינימאלית, ועל כן לא נפסקו פיצויים בגין ראש נזק זה. בנוגע להוצאות הרפואיות, נפסק לתובעת פיצוי על סך סכום גלובאלי נמוך בגין רכישת משככי כאבים.
