לפני מספר שנים, נעשה תיקון בהוראות סדר הדין האזרחי. במסגרת התיקון נקבע כי באפשרות עורכי דין להצטרף לשירות של קבלת זימונים לדיונים וכתבי טענות מבית המשפט באמצעות הדואר האלקטרוני. זאת במקום לקבלם בפקס או בדואר רשום, כפי שהיה נהוג בעבר. על מנת להצטרף לשירות, נדרשים עורכי הדין לחתום על מספר טפסים.
יש לכם שאלה?
בנוסף, בתיקון נקבע כי דואר אלקטרוני שנשלח לכתובת אותה עורך הדין מסר ייחשב כמסמך שהומצא במסירה אישית, כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר, לשליחת הודעה בדואר האלקטרוני תוקף משפטי מחייב. אולם, מאחר שמדובר במחשבים, תקלות יכולות להתרחש ועורכי דין עלולים למצוא עצמם מפספסים דיון מאחר שלא קיבלו את הזימון. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
במקרה זה, בית המשפט נתן החלטה עקרונית שלא די בתצהיר עורך דין כי לא קיבל דואר אלקטרוני מבית המשפט על מנת להכיר באי התייצבות לדיון. על פי הנטען, בא כוחה של אחת מחברות הביטוח שפועלות בארץ לא התייצב לדיון בתביעה אותה הוא הגיש בשם מרשתו. בעקבות אי התייצבותו של עורך הדין, התביעה נמחקה וחברת הביטוח חויבה בתשלום הוצאות ההליך המשפטי של הנתבע. אז, עורך הדין פנה לבית המשפט וביקש לקיים דיון מחדש בתביעה תוך כדי ביטול ההחלטה הקודמת שניתנה בעניין. על פי הנטען בתצהיר עורך הדין, הסיבה לאי התייצבותו לדיון הייתה העובדה שהוא לא קיבל זימון לאירוע במייל, למרות שנרשם לשירות זה.
החלטה - חזקה על עורך דין כי קיבל את הדואר האלקטרוני
לאחר שמיעת טענות עורך הדין, הרשמת החליטה לדחות את בקשתו. לשיטתה, בתקנות סדר הדין האזרחי נקבעה חזקה לפיה מקבל הדואר האלקטרוני אכן קיבל אותו. לפיכך, במידה שעורך הדין היה מעוניין להפריך חזקה זו, הוא נדרש להציג בפני בית המשפט ראיות חיצוניות ולא היה די בתצהיר מטעמו.
כלומר, עורך הדין נדרש להוכיח שהתרחשה תקלה במחשבו האישי אשר מנעה קבלת תכתובות מייל. לחלופין, להוכיח כי הייתה תקלה במערכת המחשבים של בתי המשפט. לא זו אף זו, עורך הדין נדרש להוכיח שדיווח לבית המשפט על התקלה. כאמור, ראיות אלו או דומות לא הוצגו בפני הרשמת. בסופו של דבר, הרשמת קבעה שלמרות שהיה מדובר בעורך דין שמסר תצהיר אודות אי קבלת הדואר האלקטרוני, החזקה שנקבעה בתקנות סדר הדין האזרחי לא הופרכה. משכך, ולאור העובדה שסיכוי התביעה היו נמוכים מלכתחילה, הרשמת החליטה לדחות את הבקשה לקיום דיון חוזר בתביעה.