מדי יום מתרחשות בכבישים תאונות דרכים שגורמות לנזקי רכוש וגוף, ולעיתים ף למותם של מי מהנפגעים בתאונה. במקרים אלו, הנהג שגרם לתאונה עלול למצוא עצמו עומד לדין בגין גרם מוות ברשלנות. עם זאת, לעיתים ישנם גורמים נוספים שתרמו לקרות התאונה כגון, התרשלות של הולך רגל, כביש מסוכן וכד'. באותם מקרים, בית המשפט נוטה להפחית בעונשו של הנהג. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

 

יש לכם שאלה?

פורום תעבורה


במקרה דנן, נגזר דינו של נאשם שהורשע בעבירה של גרם מוות ברשלנות ונהיגה רשלנית שגרמה לחבלה. על פי עובדות כתב האישום, ביום 04.08.02, הנאשם נהג ברכבו בכביש 1 מכיוון ירושלים לתל אביב. באותו זמן, המנוח נעצר על ידי שוטרים לאחר שנהג במהירות מופרזת. ניידת המשטרה עמדה בשולי הכביש, במרחק של 0.9 מטר מהפס הצהוב, כאשר השוטר ששוחח עם המנוח עמד ליד דופן שמאל של הרכב המשטרתי. המנוח ואשתו עמדו סמוך לשולי הכביש הצהובים.

 

על פי הנטען, הנאשם יכול היה להבחין בשוטרים ובמנוח ממרחק. אולם, למרות זאת, הוא לא האט את מהירות נסיעתו ולא התאים את נהיגתו לנסיבות שנוצרו בשוליים. אז, הוא פגע עם החזית הימנית של הרכב במנוח ובאשתו שעמדו סמוך לשולי הכביש. כתוצאה מכך, המנוח נחבל קשות ונפטר במקום. אשת המנוח נחבלה חבלות של ממש. הנאשם הודה במעשים שיוחסו לו והצדדים הגיעו להסדר טיעון. במסגרתו, הלה הורשע בגין גרימת תאונת דרכים קטלנית. אז, הנאשם נשלח לשירות המבחן על מנת שינתן תסקיר בעניינו. מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם היה אדם נורמטיבי, מוסרי ואינטליגנטי ותאונת הדרכים היוותה עבורו אירוע חריג שפגע בתפקודו.


דיון והכרעה - ללא מאסר מאחורי סורג ובריח


בעת הדיון בגזר הדין, השופטת ציינה שכתב האישום בעניינו של הנאשם הוגש לבית המשפט שלוש שנים לאחר התאונה. לשיטתה, המקור לעיכוב היה התלבטויות התביעה האם להגיש כלל כתב אישום. זאת משום שעל פי עדויות חוקר התנועה ועדי ראייה, האחריות לתאונה רבצה גם על השוטרים, אשר התרשלו עת עמדו בשולי הכביש ושוחחו עם המנוח ואשתו בצד שמאל של הניידת, סמוך לפס הצהוב.

 

כלומר, השוטרים פעלו בניגוד לנהלים על פיהם יש לרשום דו"ח תנועה מצד ימין של הרכב. בנוסף, הדיון בנושא גזר הדין נערך חמש שנים מיום ביצוע העבירה. לא זו אף זו, השופטת הדגישה שעל פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם הביע חרטה על ההתרחשות והשקיע מאמצים רבים בהתמודדות עם תוצאות התאונה. כמו כן, לאורך כל 15 שנות נהיגתו, הוא צבר לחובתו 6 ברירות משפט בעבירות לא חמורות. משכך, השופטת נדרשה לגזור את עונשו של הנאשם כך שיהלום את הנסיבות שפורטו לעיל.


בסופו של דבר, היא דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 3,000 ₪ ולביצוע 200 שעות עבודות לציבור. כמו כן, רישיון נהיגתו נפסל בפועל לתקופה של 36 חודשים, בניכוי 27 חודשי פסילה קודמים. קרי, סך הכול 9 חודשי פסילה. בנוסף, הנאשם נפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים על תנאי.