בהליכים פלילים רבים מתגבש הסדר טיעון בין הנאשם לתביעה. במסגרת הסדר זה, מתקבלות הסכמות על עובדות כתב האישום וסעיפיו, לרבות הודאת הנאשם בביצוע המעשים. לעיתים, הצדדים מסכימים גם על העונש המתבקש. על מנת לתת תוקף להסדר, יש להגישו לבית המשפט, שנדרש לאשרו.

 

יש לכם שאלה?

פורום נהיגה בשכרות

 

לא פעם, השופטים נתקלים בהסדרי טיעון שמציגים ענישה שאינה עולה בקנה אחד עם חומרת העבירה. אז, עולה קושי לקבל את ההסדר. אולם, על פי ההלכה המשפטית שנקבעה בעניין, בית המשפט רשאי לחרוג מההסכמות שהתקבלו בהסדר הטיעון, לחומרא או לקולא, אך רק במקרים חריגים. כלומר, אין חובה לקבל את הסדר הטיעון, אך בית המשפט נדרש להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם על מנת לדחות אותו. בסופו של דבר, מרבית הסדרי הטיעון מתקבלים, למרות תוצאותיהם. דוגמא להסדר טיעון מקל שהתקבל בסופו של דבר ניתן לראות בפסק הדין דנא.

 

תאונת דרכים כתוצאה מנהיגה בשכרות

 

במקרה דנן, נגזר דינו של נאשם שהורשע על סמך הודאתו בעבירות של אי שמירת מרחק, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ונהיגה רשלנית. מכתב האישום עלה שהנאשם נהג ביום 03.10.05 ברכב משא בכביש 40, מצפון לדרום, כאשר הוא היה נתון תחת השפעת אלכוהול. בנוסף, הנאשם לא שמר מרחק סביר שאפשר לו לעצור בכל עת.

 

כתוצאה מכך, הוא התנגש בחלקו האחורי של אוטובוס שנסע לפניו ועצר ברמזור אדום. בעקבות התאונה, נגרם נזק לשני כלי הרכב והנאשם נפגע בגופו. כאמור, הנאשם הודה במעשים שיוחסו לו והורשע. טרם ההרשעה, הצדדים גיבשו הסדר טיעון במסגרתו עתרו להטלת 4 חודשי מאסר על תנאי, 150 שעות עבודה לתועלת הציבור, פסילת רישיון הנאשם למשך 6 חודשים, מהם 3 בפועל והיתרה על תנאי והתחייבות כספית. שני הצדדים הדגישו שלאור נסיבות חייו הקשות של הנאשם וחלוף הזמן מיום ביצוע העבירה, התגבש הסדר טיעון מקל.
הכרעה

 

האם השופטת תקבל את הסדר הטיעון?


בפתח הדיון, השופטת הדגישה שהנאשם צבר לחובתו 16 הרשעות קודמות בתעבורה כאשר חלקן היו עקב ביצוע עבירות חמורות כגון נהיגה באור אדום, מהירות מופרזת ועוד. לא זו אף זו, הנאשם הורשע בעבירות של החזקת נשק שלא כדין ושימוש בסמים מסוכנים. לכן, השופטת התלבטה האם לקבל את הסדר הטיעון שהוצג על ידי הצדדים מאחר ולשיטתה, העבירה בה הורשע הנאשם הייתה חמורה, הפכה למכת מדינה, והעמידה בסכנה את יתר משתמשי הכביש. יתרה מזאת, לנאשם היה עבר פלילי ותעבורתי עשיר, כאמור.


אולם, על פי ההלכה המנחה בעניין הסדרי טיעון, בית המשפט מחויב לעודד קיומם, לאור האינטרס הציבורי הרחב שגלום בהם. כלומר, להסדר טיעון ערך מוסף שבא לידי ביטוי בקיצור עינוי הדין של הנאשם; ענישה שאינה מרוחקת בזמן מיום ביצוע העבירה; הגברת האכיפה וחסכון משאבים בניהול הליך פלילי.

 

לכן, נקבע שרק במקרים בהם נפל פגם מהותי בשיקולי התביעה, היה ראוי לדחות את הסדר הטיעון. יש לציין שפגם זה נבחן לאור חזקת הכשירות והתקינות שחלה על מעשי התביעה, אשר נדרשת לפעול בתום לב ומשיקולים עניינים. לאור האמור לעיל, השופטת החליטה לכבד את הסדר הטיעון. כלומר, היא קבעה שלא נפל פגם בשיקולי התביעה ולכן השיתה על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי ו-150 שעות עבודה לתועלת הציבור. בנוסף, רישיונו של הנאשם נפסל לתקופה של 6 חודשים, מהם 3 בפועל והיתרה על תנאי.