תאונות דרכים רבות מתרחשות בשל נהיגה במהירות מופרזת בכבישי הארץ וחוסר תשומת לב מספקת לתוואי הדרך. לכן, כאשר נהג נתפס בעודו נוסע במהירות הגבוהה בהרבה מהמותר, למשל 100 קמ"ש יותר, בית המשפט נוטה להחמיר בעונשו. זאת על מנת להרתיע את יתר משתמשי הכביש מפני מעשה זה. עם זאת, מאחר ולבית המשפט שיקול דעת בעת קביעת גזר הדין, ישנם מקרים בהם לאור נסיבות חייו האישיות של הנאשם ושיקולים נוספים, השופט נמנע מהשתת עונש חמור. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
נסיעה במהירות 220 קמ"ש
במקרה זה, נגזר דינו של נאשם שהורשע בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת. זאת לאחר שהוא נתפס נוהג במהירות של 220 קמ"ש בכביש בו המהירות המותרת הייתה 100 קמ"ש בלבד. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם נהג במהירות זו בשעת לילה מאוחרת ולו הוא היה צריך לבלום בלימת חירום, לא היה באפשרותו לעשות זאת. משכך, נטען כי מהירותו של הנאשם הייתה עלולה לגרום לתאונה בה הוא ונהגים נוספים היו עלולים לסיים את חייהם.
במהלך הכרעת הדין, הנאשם ניהל משפט ארוך והציג תצהירי שקרי של אדם אחר שטען כי הוא נהג ברכב. אולם, לאחר שהמאשימה ביררה עניין זה, הסתבר כי אותו אדם היה מצוי במעצר אותה עת, כך שלא היה באפשרותו לנהוג ברכבו של הנאשם. משכך, בטיעוניה לגזר הדין, המאשימה ביקשה לתת ביטוי לחומרת מעשיו של הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר בפועל. בנוסף, המאשימה ביקשה לפסול את רישיונו של הנאשם לתקופה ארוכה. מנגד, סנגורו של הנאשם ביקש להקל עם מרשו ולהימנע מעונש מאסר בפועל. זאת לאור העובדה שבשנים האחרונות, הנאשם ניסה להתגבר על עברו וסייע לנזקקים.
מעשים חמורים, הגשת תצהיר שקרי ועבר תעבורתי כבד - האם מאסר בפועל?
בפתח הדיון, השופטת הדגישה את מעשיו החמורים של הנאשם שבאו לידי ביטוי הן בנהיגה במהירות מופרזת והן בהצגת תצהיר שקרי בפני בית המשפט. לא זו אף זו, לחובתו של הנאשם עמדו 67 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה, בנוסף לריצוי עונש מאסר בן 7 שנים בגין עבירות אלימות. כאמור, השופטת זקפה הרשעות אלו לחובת הנאשם וטענה כי היה בהם כדי להביא להחמרה בענישתו.
השופטת מצאה כי נסיבות אלו הצדיקו התייחסות עונשית חמורה והיה מקום לקבל את בקשת המאשימה לשלוח את הנאשם למאסר בפועל. אולם, לאחר לבטים קשים, השופטת החליטה שלא למצות את הדין עם הנאשם ולא להטיל עליו עונש מאסר בפועל. זאת על מנת שלא לדרדרו חזרה לעולם הפשע ולאפשר לו להמשיך בשיקום. בסופו של דבר, השופטת פסלה את רישיון נהיגתו של הנאשם לתקופה של 30 חודשים, מהם 18 בפועל והיתרה על תנאי. בנוסף, הנאשם נידון ל- 6 חודשי מאסר על תנאי וחויב בתשלום קנס בסך 10,000 ₪.