לא פעם, אדם מתקשר בעסקה חוזית במסגרתה הוא רוכש מוצר מסוים ולאחר זמן מה, מתגלה תקלה. במידה וקיימת אחריות על המוצר, באפשרותו של הרוכש לפנות למוכר או לספק השירות ולדרוש שהתקלה תתוקן. עם זאת, האחריות לא חלה על כל סוגי התקלות ולעיתים הרוכש נדרש לשלם סכום נוסף עבור תיקונן. במקרים מסוימים, באפשרות הרוכש לדרוש את ביטול החוזה והשבת התמורה ששולמה עבור המוצר, עקב התקלה שהתגלתה. כך היה בפסק הדין דנא.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית

 

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה לתשלום פיצוי כספי. על פי כתב התביעה, התובע, צלם במקצועו, רכש מידי הנתבעת, חנות צילום, מצלמת וידאו מקצועית לצילום אירועים בשווי 25,775 ₪. לאחר רכישת המצלמה, התובע קיבלת תעודת אחריות מהנתבעת. לטענת התובע, הוא החליט לרכוש את המצלמה בעקבות מצג שהוצג לו על ידי מנהל החנות, הנתבע השני, לפיו לנתבעת הייתה מעבדה בה מלאי זמין של חלקי חילוף ושמונה טכנאים. זמן קצר לאחר שהמצלמה נרכשה, התובע צילם עמה באירוע בו עבד.

 

במהלך האירוע, התגלו בעיות סאונד במצלמה. אי לכך, התובע פנה לנתבע. הלה דחה את טענותיו וטען שהמקור לתקלה היה בסוללה. במהלך יוני 2005, התובע הפקיד את המצלמה בידי הנתבע על מנת שיעבירה לתיקון במעבדה. לאחר שבוצעה בדיקה, הנתבע פנה לתובע ואמר לו שמקור הבעיה היה בכרטיס המעגל הראשי וספק הכוח של המצלמה.

 

לצורך תיקונם, התובע התבקש לשלם 7,000 ₪ והנתבע סירב לתקן תקלות אלו במסגרת האחריות שניתנה למצלמה. לחלופין, הנתבע הציע לתובע לרכוש מצלמה חדשה מדגם זהה, תמורת 5,000 ₪ נוספים אך ללא אחריות. התובע הסכים אך בסופו של דבר, עסקה זו לא יצאה לפועל, והמצלמה הישנה שבה לאמתחתו של האחרון. כעבור זמן מה, התובע מסר את המצלמה לתיקון במעבדה אחרת. שם עלות התיקון הוערכה בסך של 6,300 ₪. מטופס הבדיקה של מעבדה זו, התובע גילה שהמצלמה נמסרה למכון על ידי נציג הנתבעת קודם לכן, ובדו"ח נרשם שהמכשיר טופל בצורה לא מקצועית.

 

טיעוני הצדדים


לטענת התובע, קמה לו זכאות לקבל את התמורה המלאה ששולמה עבור המצלמה, מכוח חוק המכר, תשכ"ח – 1968. בנוסף, הוא דרש פיצוי עקב שכירת מצלמה חלופית לאירועים, עוגמת נפש והוצאות בדיקת המעבדה הנוספת. מנגד, הנתבעת טענה שהתובע הוא שגרם לתקלות במצלמה לאחר שחיבר אותה לנקודת חשמל במתח גבוה מהמותר, בניגוד לכללי השימוש. לטענת הנתבעת, התובע ניסה לגלגל את האחריות על כתפה. כמו כן, נטען שהאחריות שניתנה על ידי הנתבעת לא חלה מקום בו התקלות נבעו משימוש שגוי במצלמה. לא זו אף זו, הנתבעת טענה שלתובע הוצעו מגוון פתרונות אפשריים, אך הוא דחה את כולם.

 

ביטול הסכם המכר


השופטת קבעה שמקור התקלות במצלמה לא נבע משימוש שגוי בה, בניגוד לטענת הנתבעת. בהחלטה זו, השופטת התבססה על חוות דעת של מומחה שמונה בהסכמת הצדדים וקבע שהנזק שנגרם למצלמה לא היה בשל חיבורה למתח גבוה. בנוסף, השופטת קיבלה גם את עדות המומחה מטעם התובע שחזר על קביעה זו. כמו כן, היא פסקה שעדות התובע לעניין שימושו במצלמה הייתה מהימנה.

 

כלומר, נקבע שהתובע הרים את הנטל להוכחת טענתו לפיה התקלות במצלמה לא נגרמו עקב שימוש שגוי. אי לכך, האחריות לתיקונה הייתה על הנתבעת. חיזוק לקביעה זו היה בעובדה שבמועד מסירת המצלמה לתובע, המוצר היה תקין. בנוסף, התובע לא התרשל באופן השימוש במצלמה ולא הפר את הוראות היצרן. משכך, השופטת קבעה שמכוח הוראות חוק המכר, חלה על הנתבעת אחריות לתיקון התקלות. לפיכך, משהפרה את חובתה לעשות כך, קמה לתובע זכאות לפיצוי.

 

זאת ועוד, השופטת פסקה שהתובע היה זכאי לבטל את הסכם המכר ולדרוש את מלוא התמורה ששולמה עבור המצלמה. שכן, לפסיקתה, הנתבעת הפרה את החוזה שנכרת עם התובע הפרה יסודית. כלומר, לו התובע היה צופה את התנהגות הנתבעת והתנערותה מאחריות תיקון המצלמה בעת כריתת החוזה, הוא לא היה מתקשר בו. השופטת ציינה שהתובע התקשר בחוזה זה לאחר שהוצג לו מצג לפיו לנתבעת מעבדת תיקון גדולה ויעילה ועל סמך זאת הוא קנה את המצלמה. אי לכך, לאחר גילוי התקלות וסירוב הנתבעת לתקנן, התובע ניצב בפני מבוי סתום ונאלץ להוציא סכומים נוספים על מנת לתקן את המצלמה. בסופו של יום, השופטת קבעה שהפרה יסודית זו זיכתה את התובע בביטול הסכם המכר והשבת התמורה ששולמה. עם זאת, יתר דרישותיו של התובע לפיצוי נדחו.