סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע כי "לשון הרע היא פרסום העלול לפגוע, להשפיל או לבזות את הנפגע". הפסיקה אמצה את המבחן האובייקטיבי לעניין פרשנות הפרסום. דהיינו, נקבע כי פרסום ייחשב לשון הרע רק אם האדם הסביר יתפוס אותו ככזה. לכן, נקבע כי יש לפרש את הפרסום על פי המשמעות המקובלת לפרסום שכזה בציבור, על פי הבנתו של "האדם הרגיל" שאינו המשכיל או הירוד ביותר. להלן דוגמא לפסק דין במסגרת תביעת לשון הרע בין שכנים.
יש לכם שאלה?
התובע במקרה דנן עבד במערכת הביטחון והיה נשוי, אב לילדים וסב לנכדים. הנתבעת התגוררה בסמיכות לתובע. התובע תיאר מקרה בו הוא נתקל בנתבעת בכניסה לחניית בניינם, ובירך אותה לשלום. לטענתו, מכיוון שהוא ידע כי בעלה של הנתבעת היה בוועד הבית, הוא שאל את הנתבעת מדוע לא תיקנו את מוט מחסום החנייה. התובע הוסיף וטען כי הנתבעת ענתה כי מצידה אין צורך במחסום חנייה בכלל. לדברי התובע, הוא הסביר לנתבעת כי החיסרון במחסום גורם לכניסת רכבים לבניין, ובתגובה היא האשימה אותו בגרימת פנצ'רים לרכבים בבניין, ובהזמנת פקחי עירייה לשם רישום דו"חות לרכבים החונים בו. לאור זאת, התובע טען כי מכיוון שמעולם לא גרם לפנצ'רים במכוניות הבניין, הדברים שהנתבעת ייחסה לו הכפישו את שמו והיוו הוצאת לשון הרע. הנתבעת הכחישה את הטענות הללו וטענה כי התובע הטיח בה מילות גנאי. אי לכך, היא הגישה כתב תביעה שכנגד בגין "התפרצויותיו של התובע". יודגש כי התובע הכחיש את כל שיוחס לו בתביעה שכנגד.
לשון הרע "בלהט הוויכוח" - מהי משמעותה?
בית המשפט קבע כי בהתאם למבחנים בחוק איסור לשון הרע, האשמתו של התובע ביצירת תקרים מכוונים במכוניות היוותה לשון הרע, וזאת משום שמטרתה הייתה לעשות את התובע לבוז מצד דיירי הבניין. בנוגע לתביעה שכנגד, בית המשפט ציין כי יש להבחין בין אמירות המהוות לשון הרע לבין גידופים, אשר לא נכללו בהגדרה זו. לאור העדויות בפרשה, בית המשפט מצא כי לא הוכח שאף אחד מהנוכחים בעת הוויכוח בין התובע לבין הנתבעת סבר באמת כי ניתן לייחס לנתבעת את כינויי הגנאי שבהם השתמש התובע, וכי לא היה ספק שגם אם התובע השתמש בכינויים אלו, הוא לא התכוון לייחס לנתבעת פיגור או טמטום. עוד נקבע כי הגידופים נאמרו על ידי התובע היו "בלהט רוחות הוויכוח", ולכן לא ניתן היה לייחס להם משמעות של לשון הרע.
בנוגע לנזק שנגרם לתובע, בית המשפט קבע כי ההאשמות שהנתבעת ייחסה לו היוו עבורו פגיעה של ממש בשמו הטוב. מאידך, בית המשפט ציין כי יש להתחשב בכך שההאשמות יוחסו לתובע על ידי הנתבעת בעת ריב, וכי אין ספק שהנתבעת הצטערה על דבריה אלו. לאור כל זאת, בית המשפט נתן פסק דין על סך 10,000 ₪ פיצויים לטובת התובע.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
