חברה כלכלית הגישה תביעה לפירעון שיק אשר ניתן לה על ידי חברה אחרת. מדובר בשיק על סך כ-22,000 שקלים שניתן כשטר ביטחון לפירעון הלוואה. הנתבעת, החברה הכלכלית שלקחה את הלוואה, טענה כי ההלוואה הוחזרה במלואה. כיצד יכריע בית המשפט?
יש לכם שאלה?
התובעת הינה חברה כלכלית אשר סיפקה שירותי ייעוץ כלכליים. בין התובעת לבין הנתבעים, עורכת דין ובעלה, אשר גם הם בעלי חברה לייעוץ כלכלי, התנהלו יחסי עבודה עסקיים במשך כ-9 שנים. התובעת טענה בהליך זה כי במהלך יחסים אלו ניתן לה שיק מהנתבעים, אשר היה אמור להבטיח את יתרת החוב שחייבים הנתבעים והחברה שבבעלותם לתובעת בסך 68,500 שקלים. לטענתה, לאחר שניסיונות לפרוע את השיק עלו בתוהו, לא נותרה לה ברירה אלא לפנות לערכאות המשפטיות. מנגד, הנתבעת טענה כי תביעה זו הוגשה על ידי הבעלים של החברה התובעת, מתוך ניסיון לחבל בעבודתה ובחייה. לדבריה, השיק נשוא תביעה זו ניתן כשטר בטחון להלוואה שהתובעת נתנה לחברה אשר בבעלות אחותה של הנתבעת, הלוואה אשר נפרעה לחלוטין. כמו כן, הנתבעת טענה כי התובעת השלימה את תאריך הפירעון על גבי השיק, כשלוש וחצי שנים לאחר הוצאתו, זמן אשר אינו סביר תוך שההשלמה בוצעה בחוסר הרשאה מוחלטת.
ההכרעה
בית המשפט קבע כי השיק נשוא הדיון ניתן כבטחון לפרעון ההלוואה שניתנה לחברה אשר בבעלות אחותה של הנתבעת, וכי הלוואה זו נפרעה במלואה. כלומר, בית המשפט קיבל את גרסת הנתבעים בעניין זה. בית המשפט קבע כי לא הוכח שלנתבעים קיים חוב אישי לתובעת, וגם לא הוכח כי הוסכם על כך שהשיק ישמש כבטחון לפרעון חוב זה. בית המשפט הוסיף וקבע כי מגרסת בעלי התובעת לא עלתה "תמונה ברורה" לגבי הסכום הנטען שלוותה חברת הנתבעים מהתובעת. כמו כן, היות וכל ההסכמים המדוברים נכרתו בעל פה, התובעת לא סיפקה אסמכתא כלשהי לטענותיה, מלבד רישומים פנימיים ביומנו של בעלי התובעת.
לסיכום,
בית המשפט הכריע כי לא הוכח שהיה לנתבעים חוב כלפי התובעת, ומשכך לא התקיים התנאי לפרעון השטר. לפיכך, בית המשפט הורה לסגור את תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגד הנתבעים והורה לתובעת לשלם את ההוצאות המשפטית של הנתבעים בסך 3,500 שקלים.