פיצוי עקב ימי מעצר והוצאות לאחר זיכוי

בהחלטה, שניתנה ע"י שופטת בימ"ש השלום בעכו, רונית בש, בעניינו של דוד XXXX, עובד ציבור אשר ניהל את מרפאת געתון בנהריה, אשר מורה על פיצויו ע"י המדינה , בסכום של 950.16 ₪ בגין מעצרו ובסכום של 20,099 ₪ בגין הוצאות הגנתו ,לאור זיכויו זיכוי מוחלט, מעבירות בצוע מעשים מגונים תוך ניצול יחסי מרות בעבודה והטרדת עד, בהליך פלילי שנוהל נגדו כתוצאה מעלילת שווא מצד המתלוננת.

נסיבות הארועים:
כנגד המבקש דוד XXXX, הוגש כתב אישום , לפיו יוחסה למבקש עבירה של ביצוע מעשים מגונים, תוך ניצול יחסי מרות בעבודה, וכן עבירה של הטרדה מינית. בגין העבירות שיוחסו לו ניתן כנגד המבקש ביום 03.03.02 צו מעצר והוא נעצר למשך 3 ימים.

ביום 25.10.06 ניתן ע"י בית משפט זה פסק דין בתיק הנ"ל, במסגרתו זוכה המבקש, מכלל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, זיכוי מוחלט, מהעדר אשמה.

המבקש: בקש לפסוק לו פיצוי בגין ימי מעצר והוצאות הגנה, זאת מכוח סעיף 80 לחוק העונשין.

השופטת בש קבעה בהחלטתה כי מדובר בזיכוי מוחלט של המבקש, אשר על פי ההלכה הפסוקה מקנה, על דרך הכלל, זכאות לפיצויים, אולם אינו מקנה אוטומטית את הזכות לפיצוי. היא ציינה כי המבקש זוכה, לאחר שמיעת מלוא הראיות בתיק, ותוך קביעה פוזיטיבית בהכרעת הדין כי עדויות המתלוננת ובעלה אינן מהימנות כלל על בית המשפט, ומנגד, נמצאו עדויות עדי ההגנה, לרבות עדותו של הנאשם, אמינות, והשמיטו את הקרקע עליה נשענו טענות המתלוננת, כמו גם הפריכו את גרסת התביעה בתיק.

עוד ציינה השופטת כי בהליך משפטי, שנמשך יותר מארבע שנים, אשר במהלכם נגרם למבקש נזק במקום עבודתו, שכן בעטיו של ההליך המשפטי, הוא הושעה למשך חודש ימים מעבודתו והועבר לנהל מרפאה קטנה בהרבה מזו אותה ניהל עובר להליך המשפטי. (קודם ניהל מרפאה גדולה בת 20,000 מטופלים, ולפתע מצא עצמו בפועל מתפקד כפקיד במרפאה קטנה וחש שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא).

עוד ציינה השופטת בין היתר, כי המבקש היה נתון במעצר במשך שלושה ימים ואין צורך להכביר במילים באשר לתחושת ההשפלה והביזוי אותה חווה אדם מן הישוב הנתון לפתע במעצר וכי המבקש עצמו תיאר בעדותו הנ"ל בתיק הפלילי, את תחושת ההשפלה הנוראית אותה חווה עת הובל כשהוא כבול באזיקים לעיני בני משפחתו, לרבות ילדיו.

השופטת בש היתה בדעה כי למבקש נגרמה פגיעה בעבודתו וכי נגרמה לו פגיעה קשה גם בשמו הטוב כתוצאה מהעמדתו לדין בגין עבירות חמורות ומבישות. בנוסף, נגרמו לו גם השפלה, ביזוי ועוגמת נפש כתוצאה ממעצרו ומניהול ההליך המשפטי כנגדו במשך פרק זמן ממושך של יותר מארבע שנים, כל זאת בגין עלילת שווא מצד המתלוננת. לפיכך פסקה את הפצוי כמפורט לעיל.