כמות האנשים הבוחרים לקשט את גופם בקעקועים הולכת ועולה עם הזמן. תופעה זו, אשר בעבר נחשבה לנחלתם הבלעדית של יורדי ים ו"פורעי חוק", הפכה מקובלת ונפוצה במחוזותינו. מטבע הדברים, ישנם אנשים המואסים בכתובת הקעקע שעל גופם, ומעוניינים להסירה. הדבר אפשרי כיום אך כרוך בסיכונים בלתי מבוטלים.
יש לכם שאלה?
הסרת הקעקועים יכולה להתבצע באמצעות שימוש בקרני לייזר, אשר בכוחן לצרוב את האיזור המקועקע ועל ידי כך למחוק את הקעקוע. יחד עם זאת, להליך זה עלולות להלוות תופעות לוואי חמורות, ומשכך, דרושה מומחיות בכדי לבצעו. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא היווצרותן של צלקות כתוצאה מהסרת הקעקוע.
תיאור המקרה - תביעה להסרת קעקועים שנעשו בגיל 16
להלן פרשה אשר נדונה בבית משפט השלום בקרית גת, אשר במסגרתה נדרש בית המשפט לתביעה שהוגשה עקב נזקים שנגרמו לכאורה לתובע כתוצאה מהליך כושל להסרת קעקועים. מדובר בצעיר תושב דרום הארץ, אשר בהיותו בן 16 ביצע מספר קעקועים בגופו. לאחר שנים מספר, התובע ביקש להסירן, ולשם כך פנה אל מרפאה פרטית אשר שימשה כסניף של רשת ארצית. נטען כי בעקבות הטיפולים שהצעיר עבר נוצרו בגופו צלקות מכוערות, מגרדות ובולטות, אשר נראו למרחוק. בשל כך הגיש הצעיר את התביעה דנן.
למרבה הצער, בטרם הגיעה ההליך המשפטי לסיומו, שם התובע קץ לחייו. לאור הנסיבות הטראגיות, ביקש עיזבונו של הנפטר להכניס שינויים בכתב התביעה, ולהמשיך לנהלה כעיזבון. בית המשפט אישר בקשה זו. באותה העת, הנתבעת עברה הליכי פירוק, אך התובע הגיש בקשה לאפשר לתביעה להישמע למרות הפירוק ובית המשפט נעתר לבקשה זו.
טענות הצדדים
בני משפחתו של התובע, אשר המשיכו את התביעה בנעלי עיזבונו, טענו כי הליך הסרת הקעקועים בלייזר אמור היה להתבצע בידי רופא, או למצער – בנוכחותו של כזה. בהקשר זה, נטען כי ההליך בוצע בידי טכנאית, כאשר רופא כלל לא נכח במקום. עוד נטען, כי הובטח למנוח שקעקועיו יוסרו כליל, ולא יוותרו בגופו של האחרון צלקות. המצב בפועל, לטענת התובע, היה שונה בתכלית. בני המשפחה טענו כי נגרמו למנוח צלקות גדולות, בולטות ומכוערות ביותר, אשר ניתן היה להבחין בהם ממרחק ניכר. לחיזוק טענה זו, הוצגה חוות דעת מומחה, אשר בנוסף על הנטען לעיל, לימדה כי הצלקות היו בלתי ניתנות לריפוי או הסרה. הנתבעת, אשר הייתה בהליכי פירוק, לא הגישה כתב הגנה.
דיון והכרעה – פסיקת פיצויים והחזר הוצאות
מאחר וההליך התנהל ללא הגשת כתב הגנה, בית המשפט קיבל את מרבית טענותיו של התובע. נקבע כי בהיעדר טענות או הוכחות סותרות, יש להניח כי הטיפול אכן בוצע בידי טכנאית, וללא נוכחות רופא, למרות שהיה ידוע לכל באותה העת כי ההליך מורכב ומסובך. בית המשפט ציין כי במבחן התוצאה, לא רק שקעקועיו של המנוח לא הוסרו, אלא שנגרם לגופו נזק חמור ביותר, אותו עתיד היה לשאת לכל ימי חייו. בהתאם לכך, נפסק כי בוצע במנוח טיפול רשלני וכושל.
בית המשפט הדגיש כי ראוי היה להטיל על הנתבעת פיצוי בגין הכאב והסבל אשר נגרמו לתובע, ועל ידי כך להרתיע את התובעת ושכמותה מלבצע טיפולים מן הסוג שבוצע, בהיעדר מיומנות ומקצועיות ברמה מספקת. לצד החזר הוצאות (עלות הטיפולים, שכר המומחה ושכר טרחתו של עורך הדין), קבע בית המשפט כי על הנתבעת היה לפצות את עיזבונו של המנוח על הכאב והסבל שחש האחרון בטרם שם נפשו בכפו. סכום הפיצוי הכולל אשר נקבע עמד על 75,000 שקלים. יש לשים לב, כי לא נטענו טענות הקושרות בין התאבדותו של הצעיר לבין הטיפולים הכושלים אשר בוצעו בגופו, ומשכך, בית המשפט לא נדרש לסוגיה זו.
.jpg)
