יצירות מוסיקליות הן קניינו הרוחני של יוצרן, ובהיותן כאלה הן מוגנות משימוש בלתי מאושר בהן. אדם המעוניין להשמיע יצירות מוסיקליות מוגנות ברשות הרבים, זקוק להרשאה לעשות כן מאת בעל הזכויות ביצירות או נציגו. בהיעדר הרשאה כאמור, השמעת היצירות עשויה להוות הפרה של חוק זכויות יוצרים.

 

יש לכם שאלה?

פורום קניין רוחני | הפרת זכויות יוצרים

 

מרבית האמנים מיוצגים על ידי גופים המטפלים עבורם בהסדרת התשלומים עבור ההרשאה להשמיע את יצירותיהם. אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומולים למוסיקה בישראל) הוא דוגמה לגוף שמטפל באיסוף תמלוגים ומתן היתרי השמעה. מדובר בתאגיד אשר חבריו הם יוצרים ומפיקים אשר ברשותם זכויות יוצרים ליצירות מוסיקליות רבות. התפקידים המבוצעים על ידי אקו"ם הם: הגנה על זכויות יוצרים, הענקת רשיונות שימוש ואיסוף תמלוגים מהגופים המשמיעים.


תיאור המקרה


להלן תביעה אשר הוגשה לבית משפט השלום בקרית גת, במסגרתה נדונה סוגיית הפרת זכויות יוצרים. את התביעה הגיש ארגון אקו"ם כנגד שלושה נתבעים: חברה המפעילה אולם אירועים בעיר באר שבע, ושניים מבכירי העובדים באולם האירועים דנן. לטענת אקו"ם, הנתבעים השמיעו, או למצער אפשרו להשמיע, מוסיקה ללא קבלת רשיון לכך מאת התובע. מעשים אלו היוו, לשיטתו של התובע, הפרת זכויות יוצרים בהתאם לחוק זכויות יוצרים. אי לכך, התובע דרש פיצויים עבור הנזקים שנגרמו לו.


טענות הצדדים -


לטענת התובע, מביקורת אשר נערכה בידי נציג מטעמו, ניתן היה ללמוד כי באולם השמחות אשר אליו היו קשורים הנתבעים, הושמעו שש יצירות מוגנות, ללא קבלת אישור לכך. התובע היה סבור כי מעשים אלו היוו הפרה של סעיף 2(3) לחוק זכויות יוצרים, אשר לשונו כדלקמן: "רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה אם הרשה אדם לתועלתו הפרטית או למקום שעשוע אחר להשתמש ביצירה לשם הצגתה בציבור בלא הסכמת בעל זכות היוצרים, חוץ אם לא ידע ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שיהא בהצגה משום הפרת זכות יוצרים." נטען כי חזקה על האחראים על אולם שמחות כי היה ידוע להם שדרוש רשיון להשמעת מוסיקה, ומשלא בדקו האם רשיון כזה היה בנמצא, הרי שלא היה באפשרותם לטעון כי לא ידעו על הפרת זכויות היוצרים.


מנגד, הנתבעים טענו כי לא היו מודעים להפרות, ככל שאכן בוצעו, מאחר והשמעת המוסיקה לא בוצעה על ידם. לטענת הנתבעים, התקליטן היה הגורם שהשמיע את המוסיקה, ומשכך, היה באחריותו לקבל רשיונות שימוש מאת בעלי זכויות היוצרים.


דיון והכרעה – הנתבעים הפרו זכויות יוצרים


בית המשפט בחן את טענות הצדדים, שמע את עדיהם, ונתן את פסיקתו. לאחר עיון בפסיקות קודמות, נקבע כי בעל אולם האירועים ומנהליו אשר אפשרו השמעת מוסיקה ללא רשיון, נחשבו כמי שהפרו זכויות יוצרים, וזאת משום שנתנו את אישורם במטרה להפיק רווח מפעולה זו. יתרה מזאת, בית המשפט מצא כי גם בהנחה שהתקליטן היה זה אשר היה אמון על השמעת המוסיקה, הנתבעים העמידו לרשותו מקום לעשות כן, ומשכך, הפרו אף הם את זכויות היוצרים. לא זו אף זו, בית המשפט פסק כי היה באחריותם של הנתבעים, כבעלים ואורגנים של אולם שמחות, לוודא כי ברשותו של התקליטן נמצאו האישורים הדרושים. נקבע כי משלא עשו כן, הרי שהפרו את זכויות היוצרים ביצירות שנוגנו.


בהתאם לכך, נפסק כי היה על הנתבעים לפצות את התובע על ההפרות שביצעו. סעיף 3א' לפקודת זכויות היוצרים קובע פיצויים סטטוטוריים בגובה 10,000-20,000 שקלים בעבור כל הפרה. בית המשפט בחר ברף הפיצוי הסטטוטורי העליון, וחייב את הנתבעים לפצות את התובע בסכום של 120,000 שקלים, קרי 20,000 שקלים בעבור כל אחת משש ההפרות שבוצעו.