דרישה לחיוב הנתבע לשלם כספים מרווחי שותפות

במסגרת יחסי שותפות, השותפים נוטים לתת אמון אחד בשני ולחלק את העבודה בהתאם ליכולות המקצועיות של כל אחד מהם, המומחיות וכד'. כתוצאה מכך, לעיתים יש שותף אחד שאחראי על ענייני הכספים בעוד שיתר השותפים לא מתעסקים בנושא ונותנים בו אמון מלא. במצב זה, לשותף האחראי האפשרות לבצע פעולות כספיות שאינן בהכרח חוקיות. להלן דוגמא לכך.

יש לך שאלה?
פורום שותפויות
פורום הקמת חברה
פורום יזמות עסקית

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה לחיוב הנתבע בתשלום כספים שמקורם ברווחי שותפות בינו לבין התובע. לטענת התובע, בינו ובין הנתבע הייתה שותפות שהוקמה באפריל 1992 והסתיימה במאי 1994. במהלך תקופה זו, השניים בנו יחדיו שלדים של מפעלים, בתי ספר ובתי מגורים, ובחלקם סופקו גם החומרים לבניה. התובע הוא שניהל את העבודה המקצועית והנתבע ניהל את יתר הצדדים, לרבות העניינים הכספיים.

לטענת התובע, הוא נתן אמון בנתבע אך הלה שלח ידו בכספי השותפות ושלשל אותם לכיסו, על ידי תרמית והונאה. על כן, התובע פנה לבית המשפט על מנת לחייב את הנתבע בהשבת הכספים שנלקחו על ידו שלא כדין. התובע הדגיש שבין השניים היו יחסי אמון מיוחדים שהופרו. מנגד, הנתבע טען שאכן הקים שותפות עם התובע ובנה עמו שלדים, אך חלוקת העבודה והכספים בין השותפים לא הייתה כפי שתוארה על ידי האחרון. שכן, הנתבע ביצע את העבודה המקצועית אך היה מעורב גם בצדדים הכספיים. בנוסף, נטען שהתובע הוא שחב לנתבע כספים.

היעדרם של יחסי אמון

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השופט קבע שהתובע לא הוכיח שאכן נתן בנתבע אמון מלא ועיוור במסגרת יחסי השותפות. שכן, הוא כלל לא הציג ראיות בנושא, או עדויות שתמכו בטענה זו. יתרה מזאת, הודגש שהתובע לא הציג ראיות ממשיות לקשר אמיתי בינו לבין הנתבע וכתוצאה, גם לא הוכחו יחסי אמון מיוחדים בין השניים או הפרתם.

לאחר מכן, השופט קבע שראיות התובע בנוגע לתשלומים אותם לא קיבל הקימו ספק באשר למהימנות גרסתו לפיה לא קיבל כסף עבור כל עבודתו. קרי, טענת התובע לפיה לא קיבל את כל התשלומים להם היה זכאי, לא הוכחה בבית המשפט. השופט ציין שלנוכח הנסיבות, בהן הטענות היו בעייתיות, היה על התובע להציג ראיות ממשיות לתמיכה בגרסתו. זאת ועוד, נפסק שהתובע לא הציג ראיות לפיהן הנתבע שלח ידו בכספים שלא הגיעו לו כדין. דהיינו, לא הוכחה מרמה והונאה מצד הנתבע.

אי הוכחת התביעה

לאור האמור לעיל, השופט הורה על דחיית התביעה. יתרה מזאת, נקבע שהתובע לא הוכיח ברמת וודאות סבירה וברמת הפירוט האפשרית את נזקו ושיעור הפיצויים שהגיע לו, חרף העובדה שהיה ניתן לעשות זאת ללא כל קושי. על כן, על פי ההלכה המשפטית, לא היה מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין נזקיו אלא לדחות תביעתו.