כאשר צרכנים מעוניינים ברכישת רכב משומש, הם בדרך כלל חוששים שהתמונה אשר מוצגת להם על ידי המוכר שונה מהמצב האמיתי של האוטו. אחד הפתרונות במקרים אלו הוא לקיחת האוטו למוסך, אשר אמור לבחון את טיב הרכב ולמסור את חוות דעתו לרוכש הפוטנציאלי. לא פעם מתגלים מקרים בהם מוכר כלי הרכב זייף את הקילומטראז' המופיע בספידומטר, כך שיורה על מרחק קצר יותר. שכן, למרחק אותו מראה הספידומטר, כידוע, השפעה על מחיר מכירת הרכב המשומש. במידה ורוכש כלי הרכב מגלה לאחר הקנייה שהמוכר זייף את המרחק עליו מורה הספידומטר, הוא יכול לדרוש את ביטול העסקה או את פיצויו. הפרשה הנידונה סבה סביב נושא זה.
יש לך שאלה?
התובע קנה מהנתבע רכב בתמורה לסכום של 32,000 שקלים, כאשר הספידומטר הורה על כ-183,000 ק"מ בעת הקנייה. לאחר כחודש וחצי, התובע הגיע אל מוסך על מנת לטפל ברכבו, והתברר לו כי בטיפול האחרון שנעשה לרכב שרכש, הספידומטר הורה על מרחק של 270,000 ק"מ.
רקע
התובע פנה אל הנתבע וביקש פיצוי עבור רמייתו. לאחר שקיבל תשובה שלילית, הודיע לנתבע על ביטול הסכם רכישת הרכב וביקש שתוחזר לו מלוא התמורה הכספית ששילם. בנוסף, התובע הגיש תלונה במשטרה על מעשה המרמה. לאחר שהנתבע לא השיב את הסכומים ששילם לו התובע עבור הרכב, החליט האחרון להגיש תביעה זו לבית המשפט.
בתביעתו, התובע ביקש מבית המשפט להכריז על בטלות ההסכם עקב הרמייה אשר קדמה להסכם. כמו כן, התובע ביקש מבית המשפט להורות לנתבע לשלם לו פיצויים עבור טיפולי הרכב במוסך, עליהם שילם בתקופה בה הרכב היה בבעלותו. טיפולים אלו, כנטען, נדרשו עקב המרחק הרב אותו נסעו ברכב בפועל. לחילופין, התובע ביקש מבית המשפט להורות לנתבע להשיב לו את ההפרש בין השווי האמיתי של הרכב, לבין השווי ששולם בפועל, וכן להורות על פיצויו.
הנתבע טען כי קנה את הרכב מבן דודו, וכאשר עשה כן הורה מד המרחק על 178,000 ק"מ. כמו כן, הנתבע טען שבתקופה הקצרה שהרכב היה אצלו הוא לא נסע מעל ל-4,000 ק"מ ולא הכניס את הרכב לטיפול כלשהו במוסך. לפיכך, טען כי לא היה יכול לדעת על השינוי שבוצע במד המרחק.
ההכרעה
שמאי מטעם בית המשפט קבע כי סביר להניח שכל קונה אשר היה מודע למרחק האמיתי בו נסעו ברכב, לא היה קונה אותו במחיר זה, אלא היה דורש הפחתת המחיר בכ-20%.
בית המשפט קבע כי מדובר ב"אי התאמה" המוגדרת בסעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח - 1968. על פי ההגדרה האמורה, אי התאמה הוא מצב בו איכותו ותכונותיו של המכר אינם מותאמים למה שהוצג לרוכש. בית המשפט קבע שבמקרה זה המצב האמיתי של הרכב לא היה מותאם למה שהוצג לתובע. לפיכך, נקבע כי התובע היה רשאי להחזיר את הרכב שרכש למוכר, וזאת בתמורה לכספים ששילם. עם זאת, התובע כבר מכר את הרכב לאדם אחר, ולכן לא היה יכול להחזירו. לפיכך, בית המשפט פסק שיש לפצות את התובע בגין ההפרש בין השווי האמיתי של הרכב לבין מה ששילם. כאמור, השמאי שמונה על ידי בית המשפט העריך, כי כל רוכש היה משלם עבור הרכב סכום הנמוך ב-20% מהסכום שאותו שילם התובע. לפיכך, הסכום שהפסיד התובע בעת קניית הרכב הוא 4,600 שקלים, הסכום ההפרשי האמור. כמו כן, בית המשפט קבע כי יש לפצות את התובע בגין התיקונים שביצע ברכב, בסך 2,561 שקלים, אשר נבעו ממספר הקילומטרים הרב שנסעו ברכב. לבסוף, בית המשפט העריך את ההטרדה ועוגמת הנפש שמהם סבל התובע בסך 1,500 שקלים.
לאור הראיות אשר היו מונחות לפניו, בית המשפט קבע כי צד ג', קרוב משפחתו של הנתבע, מכר את הרכב לנתבע לאחר שביצע את השינוי במד המרחק. לפיכך, בית המשפט חייב את קרוב המשפחה בפיצויים האמורים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
