אחד ממרכיביה של עוולת הרשלנות הוא הנזק. הנזקים יכולים להיות מסוגים רבים ומגוונים. לדוגמה נזקי גוף, נזקי רכוש, נזק נפשי, נזק שאינו ממוני ("כאב וסבל") ועוד. אחד מסוגי הנזקים הפחות מוכרים הוא מניעת רווח. הכוונה היא שאם מעשהו הרשלני של פלוני מנע מאלמוני לגרוף רווחים שאלמלא העוולה היו משתלשלים לכיסו, הרי שמדובר בגרימת נזק מסוג של מניעת רווח. כידוע, כתוצאה מכל מעשה רשלני יכולים להיגרם מספר סוגי נזקים בעת ובעונה אחת.
יש לכם שאלה?
במסגרת תביעה אשר נדונה בבית משפט השלום בפתח תקווה, נבחנה סוגיית מניעת הרווח. התביעה הוגשה בידי חברה שהזמינה מכונה ליציקת אלומיניום, אשר לטענת התובעת ניזוקה בעת שנפרקה בשטח המפעל. הנתבעים היו מספר גופים: שתי חברות הובלה, הנהג אשר הוביל את המכונה בפועל כקבלן עצמאי וחברת הביטוח אשר ביטחה את הנהג (להלן: הנתבעים). נטען כי כתוצאה מרשלנותו של המוביל, בעת שפרק את המכונה בחצרי התובעת, נפלה המכונה, נחבטה וניזוקה. התביעה כללה מספר ראשי נזק, כאשר הסכום הגבוה ביותר נתבע בעבור ראש הנזק של מניעת רווח, בו יתמקד מאמר זה.
טענות הצדדים
לטענתה של התובעת, כתוצאה מהנזק שנגרם למכונה, החברה הפסידה הכנסות רבות ופרויקטים שונים. נטען כי הנזק בשל כך, כפי שהוערך על ידי התובעת עמד על $100,000. באופן קונקרטי יותר, נטען כי התובעת הפסידה פרויקט אשר בו הייתה אמורה לשמש כקבלן משנה של חברה שזכתה במכרז לייצור חלקי גיר והיגוי בטנק המרכבה. לשיטתה של התובעת, הסיבה בגללה נמנעה ממנה ההתקשרות בעסקה זו הייתה הנזק שנגרם למכונה, אשר בעטיו חששה יצרנית רכיבי הטנקים כי התובעת לא תוכל לייצר במהירות ובאיכות מספקת את החלקים המבוקשים.
מנגד, הנתבעים העלו מספר טענות. ראשית, התובעים היו יכולים לתקן את המכונה תוך זמן קצר יחסית ובעלות נמוכה. שנית, נטען כי הנזק למכונה לא היה זה אשר גרם לביטול העסקה, וזאת משום שהמכונה לא הייתה יכולה לייצר את הפריטים המבוקשים גם אלמלא ניזוקה. שלישית, לשיטתם של הנתבעים, לא נחתם חוזה ולא הושגה הסכמה בין התובעת לבין החברה לייצור רכיבי הטנקים. לטענת הנתבעים לא ניתן היה לדעת מדוע המגעים בין התובעת לחברה לייצור רכיבי טנקים לא הבשילו לכדי הסכם מחייב, לא הייתה כל עדות כי הסיבה לכך הייתה הנזק אשר נגרם לכאורה למכונה.
דיון והכרעה
בית המשפט בחן את טענות הצדדים, האזין לעדויות ומסר את פסיקתו. צוין כי מעדותו של מנהל הרכש של החברה לייצור רכיבי טנקים ניתן היה ללמוד כי הסיבה לאי ההתקשרות עם התובעת הייתה אי יכולתה של המכונה לייצר חלקים במידות הנדרשות. בהמשך לכך, בית המשפט קבע כי עניין המידות לא היה קשור לנזק שנגרם למכונה, וגם באם המכונה הייתה חדשה לחלוטין, לא הייתה נפתרת בעיית המידות. בנוסף, נקבע כי לא נכרת בין התובעת לבין החברה לייצור רכיבי הטנקים כל הסכם, לכל היותר, התקיימו מגעים בין הצדדים, ומאחר ולא הוכח מדוע לא נכרת החוזה בין הצדדים, אזי לא הייתה אפשרות לבסס על כך את הטענה למניעת רווח כתוצאה ממעשי הנתבעים.
למען הסר ספק, בית המשפט אף ציין כי בהתאם לעדויות שנשמעו, התאריך בו החברה לייצור רכיבי טנקים מסרה לתובעת כי לא תתקיים ביניהן התקשרות היה מאוחר מן התאריך בו המכונה הייתה יכולה להיות מתוקנת וכשירה לעבודה. בהמשך לכך, נפסק כי גם בהנחה והנזק למכונה אכן היה הגורם לאי ההתקשרות עם החברה לייצור רכיבי טנקים, הרי שהתובעת הייתה יכולה להספיק ולתקן את המכונה במועד אשר אפשר לה לזכות בהסכם. נפסק כי הנתבעים לא מנעו מהתובעת רווח, אך היה עליהם לשאת בעלויות תיקון המכונה. בנוסף, צוין כי לעניין מניעת רווח בפרויקטים נוספים, התובעת לא הציגה כל ראיות, ומשכך לא הייתה אפשרות לפצותה. לסיכום, הטענות בנוגע לראש הנזק של מניעת רווח נדחו בידי בית המשפט.
.JPG)
.jpg)
