במסגרת הליך המכרז, מוגשות הצעות שונות לרכישת מוצר, נכס, אספקתו או ביצוע פרויקט בתחום מסוים על ידי חברות שונות, כאשר עורך המכרז בוחר את ההצעה הזוכה. לגופים ציבוריים יש חובה לערוך מכרז טרם כל התקשרות בחוזה, על פי חוק חובת מכרזים. כאשר גוף זה עורך מכרז, הוא מחויב לעמוד בכללים שונים כגון טוהר המידות ושוויון בין המציעים.
יש לכם שאלה?
עם זאת, בתחום הפרטי אין תחולה לכללים אלו. כלומר, במכרז פרטי אין חובה לפעול בשוויון. חרף כך, על פי ההלכה המשפטית הנוהגת כיום, על העורך לחשוף את כללי המשחק שעל פיהם המכרז מנוהל, ולפעול בהתאם לכללים אלו. לא פעם, עולה בבית המשפט השאלה איזה דין חל על המכרז. כלומר, האם מדובר במכרז פרטי או ציבורי. דוגמא לדיון בנושא ניתן לראות בפסק הדין דנא.
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט בקשה להורות למשיבה לאפשר למבקשת לעיין במסמכים שונים שהיו קשורים למכרז בו היא השתתפה. ראשיתם של הדברים ביום 25.12.06. אז, המשיבה פרסמה הזמנה להציע הצעות לרכישת זכויות בנכס מקרקעין בראשון לציון, שהיה בבעלותה. המבקשת השתתפה במכרז, אך הצעתה נדחתה. לאחר מכן, היא פנתה למשיבה בבקשה להעביר לה את מסמכי המכרז, לרבות פרוטוקולים של ועדת המכרזים והצעת החברה הזוכה. המשיבה סירבה ולכן הוגשה הבקשה דנן.
טיעוני הצדדים - האם מוכרת הנכס הייתה כפופה לדיני המכרזים?
לטענת המבקשת, המשיבה הייתה כפופה לדיני המכרזים. שכן, היא פעלה כגוף דו מהותי בתחום הציבורי ולחלופין, נתמכה מכספי המדינה. המבקשת הוסיפה וטענה שגם במידה שהמשיבה תמצא כמי שפעלה בתחום המשפט הפרטי, על בית המשפט לחייב אותה להעניק זכות עיון במסמכי המכרז מכוח חובת תום הלב.
מנגד, המשיבה טענה כי ההצעה הזוכה הייתה גבוהה מהצעת המבקשת בכ- 400,000 דולר. טרם בחירת הצעה זו, פנו נציגי המשיבה למבקשת במטרה לבדוק האם היא מעוניינת להשתתף בהתמחרות מול הזוכה ולהגדיל את סכום הצעתה. אולם, לטענת המשיבה, המבקשת דחתה הצעה זו ולכן הפסידה במכרז. המשיבה הוסיפה וטענה כי לא היה מקום להחיל עליה את הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992. שכן, לשיטתה, היא לא עסקה בפעילות בעלת אופי ציבורי ולא מילאה תפקיד בתחום זה.
משכך, לא היה ניתן לראות בה גוף דו מהותי ולהחיל עליה נורמות מהמשפט הציבורי. לטענת המשיבה, זכות העיון הוקנתה למשתתפי המכרז על מנת להבטיח שוויון בין המציעים. אולם, משום שהמשיבה פעלה בתחומי המשפט הפרטי, לא חלה עליה חובה לנהוג בשוויון במציעים ולזכות העיון לא הייתה כל משמעות. יתרה מזאת, המשיבה טענה כי סירבה לאפשר למבקשת לעיין במסמכים על מנת לשמור על סודותיה המסחריים של החברה הזוכה ולהגן עליהם מפני המתחרים בשוק. נטען כי מטרה זו גברה על האינטרס שבמתן זכות העיון.
דיון והחלטה - לא היה מקום להחיל על המקרה נורמות של שוויון מכוח דיני המכרזים
בפתח הדיון, השופט קבע כי המשיבה פעלה בתחום המשפט הפרטי ולא הציבורי. שכן, היא לא הייתה כלולה בין הגופים המנויים בחוק חובת המכרזים, ולכן הוא לא חל עליה. בנוסף, נקבע שבמכירת הנכס המשיבה לא פעלה במסגרת תפקיד ציבורי שהוטל עליה כחוק. על כן, השופט קבע שלא היה מקום להחיל על המשיבה נורמות ציבוריות כגון זכות השוויון, אשר היו עלולות לפגוע בזכותה לחופש ההתקשרות ובשיקול דעתה.
כמו כן, השופט הבהיר כי במכרז פרטי, לא קמה חובה לתחרות הוגנת ושוויונית. כלומר, ניתן היה להתנות על עיקרון השוויון. חיזוק לקביעה זו נמצא בתנאי המכרז שפרסמה המשיבה. שם נאמר כי החברה הייתה רשאית לבחור כל הצעה, ללא קשר למחיר שהוצע תמורת הנכס. לפסיקת השופט, אופי המכרז כפרטי ותנאיו שללו את אפשרות המבקשת לתקוף את ההליכים שננקטו במסגרתו. כלומר, למבקשת לא קמה זכות לעיון במסמכים מכוח עיקרון השוויון או חובת תום הלב. יתרה מזאת, לדעת השופט, גם לו המבקשת הייתה מעיינת במסמכים, לא היה בהם כדי לסייע לה. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחתה.
.JPG)
.jpg)
