חוק הביטוח הלאומי קובע שכאשר מדובר בקרובי משפחה שהינם צדדים ליחסי עובד מעביד, יש לבחון בקפדנות יתר את טיב היחסים האמורים באמצעות בדיקת סימני ההיכר של היחסים, לרבות שעות העבודה, השכר ועוד. בנוסף, יש לבחון האם מדובר בעבודה סדירה, שאם לא הייתה נעשית בידי בן המשפחה, עובד אחר היה עושה אותה. מטרת הבדיקה הינה לקבוע האם אכן מדובר במערכת יחסים של עובד מעביד, או שמא מדובר ביחסים שנועדו לשם מתן עזרה משפחתית. לעניין זה, נטל ההוכחה יהיה על כתפי הטוען לקיומם של יחסי עובד מעביד.
יש לך שאלה?
השאלה שעמדה בפני בית הדין במקרה זה הייתה האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין החברה שבה עבדה, שהייתה בבעלות בן זוגה. על פי עובדות המקרה, התובעת ובעל החברה היו בני זוג שחיו יחד בדירה משותפת, ולטענתם ניהלו גם משק בית משותף. החברה שבה התובעת עבדה פעלה מאחד החדרים בדירתם של בני הזוג.
טיעוני התובעת
התובעת טענה כי במסגרת עבודתה בחברה, היא הייתה מגיעה למשרדו של המהנדס, אשר הנפיק דוחות עבור החברה, בכדי שיבדוק את המסמכים ויחתום עליהם. כמו כן, התובעת טענה כי היא הכינה למהנדס תרשימים ומפות מפורטות, בכדי שיוכל להגיע לכתובות בהן היה עליו לערוך בדיקות שונות. בנוסף, היא טענה כי הייתה שולחת דואר, מתאמת ביקורים ובדיקות, מוסרת חומר לרואה החשבון וכן מבצעת פעילויות שונות בחשבון העסק בבנק. התובעת הוסיפה וטענה כי בממוצע עבדה שעתיים ביום וכי שעות עבודתה היו גמישות. שכר עבודתה, לטענתה, היה 40 ₪ לשעה, וכלל דמי הבראה וימי חופשה.
לטענת התובעת, בתחילה היא השתמשה ברכבה הפרטי לשם ביצוע המטלות אשר פורטו לעיל, אך לאחר שרכבה שבק חיים, קנה בן זוגה רכב אשר נרשם על שם החברה, ושימש למטרות אלו. לדבריה, הוצאות הדלק שולמו על ידה, והוחזרו לה על ידי בן זוגה. התובעת ציינה כי הפסיקה לעבוד לאחר כשנה וחצי מכיוון שמנהל החברה, בן זוגה, החליט להפסיק את ההתקשרות עם המהנדס, ומכיוון שחלה התדרדרות במצבה הבריאותי. לכן, לטענתה, קיבלה פיצויי פיטורים והתייצבה בלשכת העבודה כדורשת עבודה. כמו כן, התובעת הודתה כי לאחר שעזבה את עבודתה, היא המשיכה לעזור לבן זוגה בעבודות משרדיות, אך בהיקף קטן ביחס לעבודתה קודם לכן.
בן זוגה של התובעת אישר את גרסתה, וטען כי קודם לתחילת עבודתה של התובעת, הוא ביצע את התיאומים עם המהנדס, ולאחר שהעסק נרשם כחברה, הוא היה זקוק לעזרה נוספת בעבודות המשרדיות שנגעו לחברה. כמו כן, בן הזוג טען כי הוצאות הבית התחלקו בינו לבין התובעת, וכי התובעת שילמה את חלקה בהוצאות באמצעות המשכורת שקיבלה מהחברה שהייתה בבעלותו.
החלטה
בית הדין קיבל את טענות התובעת ובן זוגה. צוין כי למרות שהחברה התנהלה מתוך דירתם המשותפת של בני הזוג, ולמרות חלוקת ההוצאות בניהם, היחסים היו כשל עובד מעביד. נקבע כי החברה האמורה הייתה חברה קטנה, שלא העסיקה עובדים נוספים והתבססה בעיקר על עבודתו של בן זוגה של התובעת, אשר הזדקק לעזרה חלקית בלבד. כמו כן, נפסק שמערכת היחסים האישית בין התובעת לבין בן זוגה, לא פגעה ביחסי העובד מעביד ביניהם, ועל כן התביעה התקבלה ובית הדין זיכה את התובעת בדמי אבטלה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
