עבירות מס בדוכן פלאפל - מאסר בפועל ומאסר על תנאי

בית המשפט השית עשרה חודשי מאסר בפועל על נאשם אשר הורשע בעבירות מס. כמו כן, הוטלו על הנאשם במקרה דנן גם 12 חודשי מאסר על תנאי בגין הרשעתו. השופטת, בהחלטתה, התבססה על בקשת המאשימה להחמיר עם הנאשם. עם זאת. נקבע כי בשל גילו המבוגר ומצבו הבריאותי הירוד, היה מקום להטיל עליו עונש מתון יחסית. במקרה זה, ניתנה הכרעת דין בעניינו של הנאשם והוא הורשע בעבירות מס שונות.

יש לכם שאלה?

פורום מעצר

פורום רישום פלילי

פורום כתב אישום

פורום עבריינות נוער

על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם, אשר היה בעליו של עסק למכירת פלאפל, לא ניהל פנקסי חשבונות בעסק ולא רשם כנדרש את התקבולים והרכישות מהספקים במשך יותר מחמש שנים. בכך, הוא הפר את הוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975. כמו כן, הוא הורשע בכך שלא דיווח בכל אותה תקופה דיווחי מע"מ שוטפים לרשויות, ולא העביר את המס שהגיע מהעסק. יתר על כן, הנאשם השתמש במרמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס.

טיעוני הצדדים

באת כוח המאשימה ביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם. היא הדגישה את היקף המיסים שנגרעו מהמדינה בשל מעשי הנאשם, אשר הוערכו על ידה במאות אלפי שקלים. כמו כן, הודגשה הבוטות בה המשיך הנאשם לנהל את עסקיו במשך חמש שנים, תוך התעלמות מהוראות החוק. המאשימה טענה כי היו קשיי חקירה רבים במקרה שהצדיקו אף הם ענישה חמורה, ואף מדיניות הענישה שהונהגה בעבירות מסוג זה חיזקה את טענתה. בשולי הטיעונים, הוזכר גם עברו של הנאשם בעבירות שלא היו מסוג זה – חבלה במזיד והחזקת סמים לצריכה עצמית.
הנאשם הודה בעבירות שיוחסו לו כבר בתחילת המשפט, אך טען כי לא היה אחראי לתפעול העסק אותן שנים בשל מחלה שהובילה להיעדרותו מהמקום.

הסנגור ביקש להקל עם הנאשם עת מתן העונש, בשל העובדה שהיה מדובר בנאשם כבן 68, בעל משפחה. העסק הוקם על ידו לפני שנים רבות, בקרקע שנמסרה למשפחתו על ידי עיריית תל אביב בתנאים מיוחדים ולצורך שיקום חברתי. העסק סיפק פרנסה רבה לבני משפחתו של הנאשם ואף שגשג בעבר. שינוי הזמן הובילו להידרדרותו ולירידה משמעותית בהכנסות. עקב כך, הנאשם צבר חובות גדולים אשר אותם לא הצליח לפרוע. כמו כן, ציין הסנגור את מצבו הרפואי הירוד של הנאשם וביקש להתחשב אף בנתון זה.

דיון והכרעה

השופטת ציינה כי היא רואה בחומרה רבה את מעשיו ומחדליו של הנאשם. "עד שנת 1999 הוא נהג כשומר חוק בכל מה שנגע לדיווחים ולתשלומי מיסים לרשויות, אך בחודש מאי דאז שינה את מנהגו. במשך למעלה מחמש שנים, ולמעשה, עד פתיחת החקירה נגדו, נמנע הנאשם מלבצע את הפעולות שהיה מחויב על פי חוק", נכתב בגזר הדין, "התוצאה של מעשים אלו הייתה שהנאשם גרע במשך תקופה ארוכה סכומי כסף ניכרים מקופת המדינה ועשה בהם שימוש לצרכיו הוא. יתרה מזאת, הנאשם לא הכיר באחריותו למחדלים, למרות שכבר בפתח המשפט הודה כי אכן לא ניהל פנקסים בהתאם לדרישת החוק, ולא דיווח למע"מ". 

לא זו אף זו, השופטת ציינה כי הנאשם הבטיח לטפל בהסרת המחדלים ולהגיש את הדוחות האמורים, אך נמנע מלעשות כן אפילו עד יום עריכת הדיון דנן. בהכרעת הדין נקבע עוד כי הנאשם חזר על טענתו כי הוא לא "עשה כלום". השופטת הניחה כי כוונתו הייתה שעקב מחלתו והיעדרותו מן העסק, נבצר ממנו לפקח על פעילות העסק ועל הדיווח השוטף והנאות למע"מ. אולם, הראיות שהונחו לפניה סתרו טענה זו וכבר בהכרעת דינו של הנאשם נקבע כי למרות שהיעדרותו מהעסק הייתה לתקופה של שנה וחצי, הוא המשיך בפועל לשלוט ולפקח פיקוח מלא על נעשה במקום.

משכך, נקבע כי הנאשם לא היה יכול לטעון שבכל אותה תקופה לא היה מודע לנעשה. השופטת פסקה כי לא היה ספק שהנאשם פעל כפי שפעל כדי להתחמק מתשלום מס. נטען כי העונש המקובל בנסיבות העניין היה מאסר בפועל לתקופה ממושכת על מנת להרתיע אחרים מפני ביצוע עבירות אלו. עם זאת, נסיבותיו האישיות של הנאשם נלקחו אף הן במאזן השיקולים.

השופטת ציינה כי הבעיות הכלכליות אשר מהן סבל הנאשם לא היוו שיקול שהיה מביא לפטירת הנאשם מעונש מאסר בפועל. באשר למצבו הבריאותי של הנאשם, היה ניתן ללמוד על כך מעיון במסמכים רפואיים שהוגשו לבית המשפט. לא היה כל ספק כי בריאותו של הנאשם הייתה לקויה והוא סבל מתחלואים בלב, הפרעות ראייה, סוכרת ובעיות אורתופדיות. אולם מצב זה לא יכול היה להוות משום חסינות בפני ענישה ראויה. בסופו של יום, השופטת נטתה לרף ענישה מתון יחסית בשל הנסיבות הרבות לקולא, ובפרט גילו של הנאשם ומצבו הבריאותי. היא הבהירה כי לולא מצבו הבריאותי, עונשו של הנאשם היה חמור בהרבה ולבסוף גזרה עליו 10 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך של 30,000 ₪.