תופעת הנהיגה בשכרות הפכה למכת מדינה בשנים האחרונות. על כן, המחוקק ובתי המשפט מנסים להילחם בה באמצעות הטלת עונשים שירתיעו את הציבור מפני ביצוע עבירה זו. בפקודת התעבורה, נקבע כי אדם אשר הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, רישיון הנהיגה שלו יפסל לתקופה של 24 חודשים, לפחות. כלומר, המחוקק קבע רף ענישה מינימאלי ובכך, הלכה למעשה, הביא להגבלת שיקול דעתו של בית המשפט.
יש לכם שאלה?
בנוסף לעונש זה, בתי המשפט נוטים לחייב את הנאשם בתשלום קנס כספי. עם זאת, ישנם מקרים בהם בית המשפט סוטה מרף הענישה שנקבע בחוק ופוסל את רישיונו של הנאשם לתקופה הקצרה מ-24 חודשים, ולחלופין, נמנע מהטלת עונש נוסף. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא, שנידון בבית המשפט לתעבורה בתל אביב יפו.
במקרה זה, נגזר דינו של נאשם אשר הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות. כתב האישום הוגש לאחר שהנאשם נתפס נוהג כשבגופו כמות של 595 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף. במסגרת הכרעת הדין, הצדדים לא ניהלו הוכחות וההרשעה התבססה על הודאת הנאשם בביצוע העבירה. אז, נשמעו הטיעונים לעונש.
שלב הטיעונים לעונש
הנאשם ביקש מבית המשפט להקל בעונשו לאור גילו המבוגר והעובדה שעבירת התעבורה האחרונה אותה ביצע הייתה בשנת 1999. לטענת הנאשם, ביום האירוע הוא בילה עם אשתו בתיאטרון. שם, הוא שתה משקה אנרגיה מעורבב עם וודקה. לטענתו, זו הייתה הפעם הראשונה בה שתה משקה זה והוא סבר כי היה מדובר במשקה אלכוהולי קל. הנאשם טען שבעת צאתו מהתיאטרון, הוא לא הרגיש שיכור. לאחר שהחל לנהוג, הוא נעצר במחסום משטרתי ונערכה לו בדיקה במכשיר הינשוף. לטענת הנאשם, רק בעת ביצוע הבדיקה הוא החל להרגיש את השפעת האלכוהול. לדידו, לו הוא היה חש קודם לכן את ההשפעה, הוא היה מבקש מאשתו לנהוג במקמו.
הנאשם הדגיש כי במהלך חייו הוא הקפיד להילחם למען זהירות בדרכים ואף הגיש מספר הצעות קונקרטיות לקידום מטרה זו. להוכחת טענתו, הנאשם הציג בפני בית המשפט קטעי עיתונות שפרסמו את הצעותיו למלחמה בתאונות דרכים. לאור האמור לעיל, הנאשם ביקש מבית המשפט להתחשב במצבו האישי ולהטיל עליו עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.
החלטה - פסילה לחצי שנה בניכוי הפסילה המנהלית ו-250 שעות עבודות שירות
בפתח הדיון, השופטת ציינה כי התרשמה לטובה מהנאשם, בהיותו אדם שומר חוק וסולידי, וכי היה מדובר בטעות חד פעמית מצדו. כמו כן, היא קיבלה את גרסתו באשר להשתלשלות האירועים. על כן, היא החליטה לקבל את בקשת הנאשם ולחייב אותו בביצוע 250 שעות עבודות שירות לטובת הציבור. לדעת השופטת, מעונש זה הציבור כולו היה עתיד לצאת נשכר. בנוסף, רישיונו של הנאשם נפסל למשך חצי שנה בניכוי תקופת הפסילה המנהלית. כמו כן, השופטת הורתה על פסילה על תנאי למשך שלוש שנים. זאת ועוד, הנאשם חויב בתשלום קנס בסך 2,000 ₪ ובחתימה על התחייבות כספית בסך 10,000 ₪ שלא לבצע עבירה של נהיגה בשכרות במשך שלוש שנים.