האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין סרסור לפרוצה ?

תופעת הזנות היא תופעה מוכרת וכאובה בחברה הישראלית. לעיתים, מתלווה אל הזנות תופעה נוספת ולא פחות חמורה - תופעת הסחר בנשים למטרות מין. מקרים בהם נשים נחטפות במטרה למוכרן לסרסורים אינם נדירים כלל ועיקר. מעשים כסרסרות וסחר בבני אדם אסורים על פי חוק העונשין הישראלי.

יש לכם שאלה?

פורום פיצויי פיטורים

פורום זכויות עובדים

פורום זכויות מעסיקים

יחד עם זאת, תופעת הזנות מהווה עובדה קיימת במציאות הישראלית, וככזאת היא מעוררת שאלות הקשורות בתחומים רבים, כאשר אחד מהתחומים הללו הוא דיני העבודה. נשאלת השאלה - האם יכולים להתקיים בין זונה לבין הסרסור המפעיל אותה יחסי עובד-מעביד?

תיאור המקרה

להלן מקרה אשר נדון בבית הדין לעבודה בירושלים. הפרשה עסקה בתביעה אותה הגישה זונה לשעבר כנגד סרסורה, ובמסגרתה דרשה הזונה שכר עבודה הולם מאחר ומרבית הכספים אותם קיבלה מלקוחותיה נמסרו לסרסור (כאשר לה נותר חלק קטן בלבד). בטרם פנה בית הדין לדון בסכומים אשר נתבעו, בחן את השאלה המקדמית: האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד? רק תשובה חיובית לשאלה זו הייתה מאפשרת לדון בבקשה לתשלום שכר עבודה.

טענות הצדדים

התובעת ביססה את מרבית טענותיה על פסק דין שניתן כנגד הנתבע בהליך פלילי, בו הוא הורשע בסחר בבני אדם, סרסרות ועבירות נוספות. כידוע, פקודת הראיות קובעת כי ניתן להשתמש בפסק דין שניתן בערכאה פלילית כראיה קבילה בהליך אזרחי. לטענתה של התובעת, נפסק כי הנתבע הסביר לה את נהלי העבודה, שילם את שכר דירתה, טיפל בענייניה השוטפים וחשוב מכל, התנהג כבעליה והתייחס אליה כאל קניינו הפרטי.

התובעת המשיכה וציטטה את פסק הדין הפלילי נגד הנאשם בו נקבע כי האחרון שימש כרוח החיה בעסק למתן שירותי מין בו התובעת לקחה חלק. לשיטתה של התובעת, העולה מן המקובץ לימד כי הנתבע אכן היה מעבידה.

מאידך גיסא, הנתבע גרס כי היה רק "דג רקק" בארגון אשר הפעיל את שירותי המין. לטענתו של הנתבע, רווחיה של התובעת לא היו שייכים לו, מאחר והוא שימש בתפקיד פקידותי בלבד בארגון אשר הפעיל את התובעת ונשים נוספות. התובע הוסיף וטען כי היו אנשים בכירים ממנו באותו הארגון, ולכן לא הוא היה מעבידה של התובעת.

דיון והכרעה – התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים

בית הדין הקדים וציין כי קיימות שתי גישות בפסיקה בנוגע לשאלת יחסי עובד-מעביד בין זונה לבין סרסורה. הגישה הראשונה, אליבא דבית הדין, שוללת קיומם של יחסים אלו, הסיבה לכך היא הטענה כי כינון יחסי עובד מעביד עלול ליתן לגיטימציה לזנות וכתוצאה מכך התופעה תתרחב. הגישה השנייה, אותה הזכיר בית הדין, דווקא תומכת בכינון יחסי עובד-מעביד בהקשר של זנות, והסיבה לכך היא העובדה שאותן הנשים אינן זוכות לכל הגנה וסובלות מניצול מחפיר, ומשכך, הענקת המגן של דיני העבודה עשויה לשפר במקצת את מצבן.

מן הכלל אל הפרט

בית הדין קיבל את טענותיה של התובעת והעובדות עליהן הסתמכה כפי שצוטטו מפסק הדין הפלילי בו הורשע הנתבע. נקבע כי הנתבע אכן היה הרוח החיה בעסק להפעלת שירותי מין, הוא זה אשר גבה מהתובעת את הכספים אותם קיבלה מלקוחותיה והוא אשר הורה לה כיצד לפעול ומה לעשות. נפסק כי עובדות אלו הקימו חזקה כי הנתבע אכן היה מעבידה של התובעת. בית הדין ציין כמובן כי בכוחו של הנתבע היה לסתור חזקה זו, אך לשם כך היה עליו למסור את זהותם המלאה של הממונים עליו בארגון הפשיעה, אלו שלטענתו העסיקו אותו ואת התובעת. מטבע הדברים, התובע לא מסר את שמותיהם של אותם אנשים, ולכן בית הדין פסק כי הוא היה מעבידה של התובעת.